הלכות פורים | מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל

הלכות פרשת זכור, תענית אסתר, קריאת המגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, וסעודת פורים. ע"פ פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל
מתוך: יהדות נט
Image result for ‫הלכות פורים‬‎
התמונה מתוך אתר הידברות - מדריך מרוכז ואפקטיבי לפורים

פרשת זכור
א. בשבת שלפני הפורים מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בספר השני: "זכור את אשר עשה לך עמלק". והטעם, כדי להסמיך מעשה עמלק למעשה זרעו - המן.

ב. קריאת פרשה זו היא מצות עשה מן התורה, ויש לכוון בקריאתה לצאת ידי חובת מצוות עשה מן התורה.

ג. נשים המחמירות על עצמן ובאות לשמוע קריאת פרשת זכור תבא עליהן ברכה. 

תענית אסתר

א. בימי מרדכי ואסתר נלחמו היהודים עם אויביהם ביום י"ג באדר, וישבו בתענית  ביום זה, וה' קיבל את תעניתם ברצון וניצחו את אויביהם. לכן נהגו ישראל להתענות ביום זה זכר לנס. (השנה, יג באדר חל בשבת, ולכן הוקדם הצום ליום חמישי, יא אדר).

ב. הפטורים מהתענית: מעוברות ומיניקות. חולה אפילו שאין בו סכנה, ואפילו מי שתקפתו חולשה יתירה. זקן מופלג שהוא תשוש כח.

קריאת המגילה

א. חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום.

ב. נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס. והקורא את המגילה כדי  להוציא את הנשים מברך להן את כל הברכות שלפני המגילה, אבל את הברכה שלאחר המגילה לא יברך אלא אם כן ישנן עשר נשים.

ג. השומע מקרא מגילה מהרדיו אינו יוצא ידי חובתו, אפילו כששומע בשידור חי. והשומע ברכות המגילה ברדיו "בשידור חי" יענה אמן.

ד. בבתי הכנסת המשמיעים את קריאת המגילה על ידי רם-קול, רק אותם האנשים היכולים לשמוע את השליח צבור גם בלעדי הרם-קול יוצאים ידי חובתם.

ה. צריך לדקדק היטב בקריאת המגילה שלא להחסיר אפילו תיבה אחת, שאם  חיסר אפילו תיבה אחת לא יצא ידי חובתו. כמו כן יש להקפיד בשמיעת המגילה, ולכן אסור לדבר בעת קריאת המגילה.

ו. חובה קדושה על גבאי בית הכנסת וההורים להשגיח על הילדים הקטנים שלא  יפריעו לציבור בשמיעת קריאת המגילה על ידי הרעשה ברעשנים ובאקדחי-פורים וכדומה, בעת הזכרת 'המן'.

ז. במקום שהילדים מרעישים באמירת המן, ימתין השליח צבור עד שיעבור הרעש,  ושוב יחזור על המילה. ומי שלא שמע איזו מילה מהשליח צבור, יאמר בפיו את המילה או המילים שהחסיר מהמגילה שבידו, הגם שאיננה כשרה לקריאה בציבור.

ח. אסור לאכול קודם קריאת המגילה, בין ביום ובין בלילה, בין הגברים ובין הנשים. האיסור חל רק על אכילת פת או עוגה בשיעור 55 גרם.

משלוח מנות

א. חייב אדם לשלוח לחברו לפחות שתי מנות שונות של מיני מאכל. כדי להרבות  אהבה ואחווה, שכל משפטי תורתנו הקדושה מטרתן להרבות שלום בין אדם לחברו.

ב. משקה נחשב ל"מנה" במצוות משלוח מנות. אמנם אין יוצאים ידי חובה בשליחת כסף, בגדים, סיגריות, וכיוצא בזה, מאחר שצריך לשלוח דווקא מנות של מאכל ומשקה.

ג. מעיקר הדין די לשלוח מנות לאדם אחד, אמנם כל המרבה לשלוח מנות לרעיו הרי זה משובח, שעי"ז מרבים חיבה ורעות בין אדם לחברו.

מתנות לאביונים (עניים)

א. חייב אדם לתת שתי מתנות [מעות או דבר מאכל] לשני אביונים, דהיינו מתנה אחת לכל אביון.

ב. מי שמצבו הכלכלי דחוק ביותר, די לו בנתינת פרוטה אחת לכל אביון, וכיום פרוטה היא כעשרים אגורות. אך כל אדם, ייתן בעין יפה ובספר פנים יפות, ויבורך מן השמיים.

ג. מוטב לאדם להרבות כמיטב יכולתו במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות.

סעודת פורים

א. מצווה להרבות בסעודת פורים. ויאכל בשר, ויסעד סעודה נאה. ולכתחילה צריך לאכול לחם.

ב. טוב לערוך את סעודת הפורים יחד עם חבריו ובני ביתו, ובשחרית.


ג. המכיר בעצמו שאם ישתה יין או שאר משקאות המשכרים יגיע לזלזל באיזו  מצווה, או ימנע מברכת המזון וכדומה, יזהר שלא ישתה אלא שיעור מועט. ובכל מקרה, אסור להפריז בשתייה עד שיגיע לידי שכרות.

נפלאות התפוח

אכול בכול יום תפוח ותן לרופא לנוח
אכילת תפוח אחד ליום עשויה להאריך את חיינו או לפחות לשפר אותם, רק לא לשכוח לצחצח שיניים 45 דקות אחרי. מה מסתתר בתפוח שעושה אותו טוב כל כך עבורנו?

מדענים מאוניברסיטת קיימבריג', שבדקו את הרגלי הדיאטה של 30 אלף איש, גילו שסיכוייהם של אוכלי הפירות להאריך ימים גדולים כפליים מאחרים. אחד הפרופסורים אף טוען שדי בתפוח קטן אחד ליום כדי לעשות את כל ההבדל. מה יש בתפוח שעושה אותו טוב כל כך עבורנו?

הקליפה: משפיעה על ירידת רמות הכולסטרול
פקטין: קליפת התפוח עשירה במיוחד בסיב המסיס פקוטין, שהוכח כמסייע בהורדת רמות הכולסטרול. בכמה מחקרים הועלו רמות הפקטין בדיאטה ונרשמה ירידה ברמות הכולסטרול בדם. אכילת תפוח בינוני אחד מספקת עד 15 אחוז הכמות היומית המומלצת של סיבים.
הפקטין מסייע גם לייצוב רמות הסוכר בדם. כשהוא נרטב בקיבה, הוא הופך לג'ל דביק, וכך מאט את ספיגת הסוכר הטבעי, פרוקטוזה, שהתפוחים מכילים. במקום לגרום לכם ל'מכת סוכר' כדרך השוקולד, הסוכר ייספג לאיטו לתוך זרם הדם, וכך יישארו רמות הסוכר בדמכם יציבות.
פיטו נוטריינטים (חומרי תזונה צמחיים): אלה מסייעים לגוף לעכל מזון ומגינים על הפרי מקרניים אולטרה סגולות ומנזקי חרקים וחיידקים, על ידי חיזוק קליפתו של התפוח.
הציפה (תוך הפרי): מקור טוב לוויטמין C
ויטמין C: עד 84 אחוז מהרכב התפוח הם מים, אך הוא גדוש גם בשורה של חומרי תזונה חשובים. התפוחים, לדוגמה, הם מקור טוב לוויטמין C. תפוח בגודל ממוצע, שמשקלו 112 גרם, מספק 25 אחוז מהכמות המומלצת היומית של הוויטמין, אף שהכמות משתנה במידה ניכרת מזן לזן. קחו בחשבון שבמקרים רבים תפוחים מוחזקים בקירור, כדי להאריך את חיי המדף שלהם, לכן אפשר שתכולת הוויטמין כבר הידרדרה עד שהם הגיעו אל פיכם. ויטמין C חיוני לייצורו של חלבון שנחוץ לייצור קולאגן בעור, בעצמות, בשיניים ובסחוס. בנוסף לכך הוא מסייע בספיגת הברזל ממזונות אחרים.
ויטמין E: התפוחים מכילים גם קורט של ויטמין E, שמגן על רקמות הגוף בהרחיקו רדיקלים חופשיים, שאחראים במידה מסוימת להזדקנות עורנו.
מינרלים: אנרגיה גבוהה וויסות לחץ הדם
בורון: ציפת התפוח מכילה מינרל בשם בורון, שמסייע בשמירה על רמות גבוהות של אנרגיה וכנראה גם מונע אובדן סידן, שעלול לגרום לאוסטאופורוזיס (הידלדלות העצם).
אשלגן: המינרל הזה חשוב לתפקודם התקין של כל התאים, העצבים והשרירים. הוא פועל ביחד עם הנתרן לשמירה על איזון בריא של האלקטרוליטים או מלחי הגוף, שמסייעים לוויסות לחץ הדם וקצב הלב.
סוכרים: לא הכל חדשות בריאותיות טובות בתפוח. התפוחים עוזרים אמנם לשמור על יציבותן של רמות הסוכר בדם, אך מחקר שערך משרד החקלאות האמריקאי הראה שתכולת הסוכר בתפוח ממוצע עשויה להגיע ל-15 אחוז, עלייה של כמעט 50 אחוז בתוך מעט יותר מעשור. הסיבה לכך היא שהמגדלים מכליאים תפוחים ליצירת זנים מתוקים יותר.
התפוחים גם מאוד חומציים. "לאכילת תפוח יש חסרונות שקשורים בשיניים", אומרת ג'סינטה יאו, דוברת התאחדות רופאי השיניים בבריטניה. "צריך לשטוף את הפה במים אחרי שאוכלים פירות או שותים מיץ פירות, ואחר כך לחכות 45 דקות לפני שמצחצחים, כדי שלרוק תהיה הזדמנות לבלום את ההשפעות המזיקות".
הרוק מכיל חומרים שעוזרים לנטרל את השפעות החומצה שבמזון ולהגן על אמייל השן. אם מצחצחים שיניים זמן קצר אחרי אכילת פירות, רמות הרוק עלולות להיות נמוכות מדי והאמייל עלול להינזק.
פלבונואידים: מגבירים פעילות נוגדת חימצון דם
אלה הם פיגמנטים צמחיים, שמשמשים מקור תזונתי חשוב לגוף. מחקרים הראו שהפלבונואיד קוורצטין מגביר את הפעילות נוגדת החמצון של הדם, וכך מסייע במניעת נזק לגוף על ידי חומרים מחוללי סרטן. נוגדי החמצון שומרים מפני הרדיקלים החופשיים, כימיקלים שנוצרים בגוף עקב חשיפה למחלות ומזהמים ועלולים להגדיל את הסיכון לסרטן ולמחלת לב.
המעשנים נמנים עם מי שמפיקים את מירב התועלת מצריכת תפוחים. הקרצינוגנים שבטבק עלולים לגרום לגידול סרטני בדופן שלפוחית השתן, ונראה שהקוורצטין מגן מפני אפשרות כזאת. מחקרים הראו שצריכה מוגברת של קוורצטין עשויה להקטין גם את הסיכון למחלת לב, כיוון שהוא מגן מפני הכולסטרול הרע. הקוורצטין עוזר עוד לשמירה על בריאותו ומוצקותו של הקולאגן, המרכיב הגמיש בעור, וכך הוא שומר על עור יפה יותר.
פיטו נוטריינטים: מנטרלים מזהמים
חומצה מאלית וטרטרית: סגולתה ביכולת לנטרל את חומרי הלוואי החומציים שנוצרים עקב קשיי עיכול, ולסייע לגופכם לעכל מזונות עשירים.
חומצה אלאגית: זהו פיטו נוטריינט שעוזר ככל הנראה לנטרל מזהמים, כמו עשן סיגריות.
חרצנים: לא גורמים נזק
לחרצני התפוח טעם מריר, אבל הם לא יגרמו לכם כל נזק. אין בהם, מכל מקום, תועלת תזונתית, מלבד מעט סיבים.

ט"ו בשבט | שורשים

ט"ו בשבט - יום חמישה עשר בשבט הוא ראש השנה לאילנות, משום שבתקופה זו מלבלבים רוב פירות האילן בארץ ישראל וכבר נראים פקיעות הפרי שחנטו.
יום לאכילת הפירות
ט"ו בשבט עוסק בשבחה של ארץ ישראל וקדושתה ולכן נוהגים לערוך את השולחן עם מיטב פירות הארץ ובמיוחד פירות משבעת המינים, שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
משתדלים להשיג פרי חדש, שטרם נאכל בשנה הזאת, כדי לברך עליו ברכת "שהחיינו".
יום חג של ארץ ישראל והטבע
ט"ו בשבט הפך להיות חגה של ארץ ישראל ויום הזדהות עם הטבע ובכך מציין ט"ו בשבט את פריחת הארץ, בניינה, יישובה, יפעת הטבע וטיב הפירות שאדמתה מניבה. ומנצלים את היום להשרשת החינוך למצוות יישוב ארץ ישראל ולהעמקת הזיקה לטבע ע"י יציאה לחיק הטבע וריבוי נטיעות.

מנפלאות הבריאה | הארבה

להקות ענק שמופיעות משום מקום אוכלות ומחסלות כל דבר ירוק וצומח ונעלמות אחר כך כלעומת שבאו. נחיל ממוצע מכיל כ- 40 מיליארד פרטים, כלומר שבנחיל אחד יש יותר מפי 5 יותר חגבים ממספר בני האדם בעולם כולו. הנחיל פרוס על פי מאות קילומטרים ומחסל כ- 2000 טון צמחיה ביום. מופיע ונעלם.
אז על מה כל המהומה?
בספר שמות - פרשת בא קראנו על מכת הארבה שהגיע למצרים. בעולם מצויים מינים רבים של ארבה, אבל מעטים מהם, כמו ארבה המדבר והארבה הנודד, הם מזיקים ומסוכנים. הסכנה מתחילה כאשר מתחילה תופעה ביולוגית מיוחדת במינה בה מתחילים החגבים הבודדים ליצור להקות אדירות ולנדוד ממקום למקום תוך שהם מחסלים את כל הגידולים החקלאיים שהם פוגשים בדרכם.
במצבים רגילים חיים חגבים אלה כבודדים ואפילו נמנעים ממגע עם בני מינם, עפים בלילה למרחקים קצרים בלבד ומתרבים אחת לשנה.
התרבות הארבה
נקבת הארבה מחדירה את קצה בטנה לתוך קרקע לחה ומטילה בה כמאה ביצים. כדי להגן על הביצים היא מפרישה עליהן קצף שנעשה קשיח ובלתי חדיר לאחר התקרשותו. מהביצים בוקעים זחלים חסרי-כנפיים, הקרויים ילק. הם זוללים כל עלה ירוק שנקרה בדרכם במשך שבועיים. בתום תקופה זו מתחילה התנשלות הזחל בשלבים כשבשלב האחרון מופיע חגב בוגר בעל כנפיים. (תהליך התפתחות זה נקראגלגול חסר(.
אך לפעמים, מסיבה שאיננה ברורה, אחת לכמה שנים מתחילה התרבות מואצת של החגבים ומופיעים כמה מחזורי הטלה בשנה ואף מספר הביצים בכל הטלה גדל. יתכן שתנאים טובים למחיה ושפע של מזון הם הגורמים לשינוי בהתנהגות החגבים. בעקבות ריבוי החגבים נוצרת צפיפות אוכלוסיה ההולכת וגדלה עד שברגע מסוים דווקא החגבים חובבי הבדידות מתחילים להתלהק (להיאסף ללהקה) ללהקות ענקיות המכסות שטחים עצומים של אלפי קמ"ר.

דבר מעניין נוסף קורה, בתהליך הרבייה המואץ, החגבים משילים את כיסוי גופם ומפתחים כסות גוף השונה בצבעיה מצבעי החגב הבודד גם גודלו של החגב משתנה וכנפי התעופה שלו גדלות עד כדי כך שלפעמים קשה לחוקרים לזהות שמדובר בחגב ממין מסוים שעבר שינוי (השינוי בגודל הכנפיים ובשרירי התעופה נועד להתאים את הארבה לנדידה ותעופה ארוכה). בשלב זה מושפע מאד החגב הבודד מהתנהגות חברי הלהקה.
כשהתנאים מתאימים מתרוממת להקת החגבים שבשלב זה מכונה ארבה ומתחילה בנדידה.            
מעופף למרחקים עצומים
הארבה הוא בעל חיים שמתקשה לעוף למרחקים גדולים, והוא נאלץ לנצל את זרמי הרוח כדי להגיע למקור מחיה. הארבה חייב לשמור על טיסה חסכונית ביותר.
צבעם הכהה של החגבים מאפשר להם לקלוט בקלות את קרינת השמש ולספק להם אנרגיה בזמן התעופה. הארבה מסוגלים לחצות מרחקים עצומים, בשנת 1989 חצתה להקת ארבה את האוקיינוס האטלנטי למרחק 5000 ק"מ. בזמן התעופה מנצל הארבה את מלאי השומן שבגופו, ובזמן שהוא חונה על פני הקרקע הוא מכסה שטחים עצומים ומחסל כל צמח שהוא נתקל בו, מלבד תמר וזית. להקות גדולות של ארבה עוברות לעתים מעל אזורים צחיחים ואפילו ימים, ונחיתה באזורים אלו פירושה עבורם מוות.

החוקרים גילו כי הארבה ניחן ביכולת מיוחדת להבחין בעוצמת הרוח ובכיוונה. על ראשו של הארבה מצויה קבוצת שערות רגישות לזרמי אוויר, ובעת המעוף, האוויר העובר על פני הארבה מכופף את משושיו כלפי חוץ ובתגובה מחליש הארבה את עוצמת חבטות הכנפיים שלו. כאשר הרוח נעשית חלשה, הוא מגביר את החבטות. כך הוא יודע לשמור על האנרגיה שלו. הארבה, אגב, יודע גם לקפל את כנפיו ומשושיו בהתאם לזרימת האוויר, והוא מגלה התמצאות מפליאה בחוקי האווירודינמיקה.














להקות ענק של ארבה שמופיעות משום מקום אוכלות ומחסלות כל דבר ירוק וצומח ונעלמות אחר כך כלעומת שבאו. נחיל ממוצע מכיל כ- 40 מיליארד פרטים, כלומר שבנחיל אחד יש יותר מפי 5 יותר חגבים ממספר בני האדם בעולם כולו. הנחיל פרוס על פי מאות קילומטרים ומחסל כ- 2000 טון צמחיה ביום. מופיע ונעלם.
הארבה הנודד נחשב לאחר ממזיקי החקלאות הקשים ביותר ולאזורים שנפגעו מארבה לוקח שנים רבות להתאושש. 
מכת הארבה
מכאן ניתן להבין את נזקיה של מכת הארבה - המכה השמינית מעשר מכות מצרים (שמות י, יב- יט).
יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "נְטֵה יָדְךָ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה וְיַעַל עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, וְיֹאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ אֵת כָּל אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד 
". יג וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיהוָה נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ, כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה, הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה. 
יד וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם, כָּבֵד מְאֹד, לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן. 
טו וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ, וַיֹּאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד, וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם...
יט וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף, לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם. 
"מלך אין לארבה, ויצא חצץ כלו"
"ארבעה הם קטני ארץ, והמה חכמים מחכמים. 
הנמלים עם לא עז, ויכינו בקיץ לחמם. שפנים עם לא עצום, וישימו בסלע ביתם. 
מלך אין לארבה, ויצא חצץ כלו. שממית בידים תתפש, והיא בהיכלי מלך" (משלי ל, כד-כח).
שלמה המלך בחכמתו כתב בספר משלי שהארבה נחשב אחד מארבע החיות הארץ הקטנות שחכמתם מרובה. והארבה יצורים קטנים ללא הנהגה ושלטון חכמתם עומדת להם להתארגן בדמות צבא ערוך, אדיר-כוחוהארבה יוצא חוצץ (ערוך), היינו ערוך גדודים גדודים עצומים "כעם עצום ערוך מלחמה" (יואל ב, ה).
כיצד נלחמים בארבה ?
בעבר נהגו להכות בפחים ובכך לנסות ולהבריח את הארבה. כיום די ברור שקשה להתמודד עם להקת ארבה הנוחתת על שטחי צמחיה והדרך היעילה להתמודד עם מכת הארבה היא ריסוס הזחלים עוד לפני שהם הופכים לבוגרים מעופפים. לשם כך הוקמו מרכזים בינלאומיים העוקבים אחר נדידת הארבה, מרעילים זחלים ובכך מקטינים את הנזק הנגרם. שיטה חדשנית נוספת היא שימוש בהדברה ביולוגית: מגדלים תרביות של חיידקים המזיקים לארבה ומשתדלים להדביק בהם את הארבה ולגרום למגיפות באוכלוסייתו.
ומה יהיה אתנו ?                                                                                                                      הארבה פולש לישראל בדרכו מאפריקה פעם בכל שתיים עשר-עשרה שנה בממוצע. ולמעשה מגיע לכל חלקי העולם מלבד לארצות הקרות. בישראל מקווים מאד שרוחות מזרחיות הנושבות באגן הים התיכון ימנעו מנחיל הארבה להגיע לביקור "נימוסין" בארצנו
למרות שמשרד החקלאות ערוך לקראת הגעתם בכל זאת אם אכן זה יקרה בעתיד, אנחנו נהיה בצרות !!!!
על כל מפגש עם ארבה, או חגב גדול החשוד כארבה יש להודיע לחדר המצב של השירות להגנת הצומח 
במספר הטלפון:03-9681500 

יוסל'ה קמצן קדוש | סיפור יהודי עתיק !!

~*~ יוסל'ה קמצן קדוש ~*~ סיפור חזק ומצמרר ביותר - חובה לקרוא!
ומעשה בעיר קראקוב שרוב תושביה היו עניים מרודים, והפרנסה בה הייתה קשה מאוד. התגורר שם אדם עשיר, וכולם קראו לו יוסל'ה הקמצן, כיוון שכל מי שהיה הולך לבקש ממנו צדקה - היה יוסל'ה מגרשו בביזיון ואומר לו 'תסתלק מכאן, אתה לא יודע שאני לא תורם דבר?'
כשהיה מגיע לבית הכנסת אף אחד לא היה אומר לו שלום, וגם בשבת כשכולם בירכו איש את רעהו בברכת "שבת שלום" ולחצו ידיים - אף אחד לא לחץ את ידו של יוסל'ה, מתוך רצון להראות לו כמה הם לא אוהבים אותו. גם בלכתו ברחוב הילדים היו לועגים לו על קמצנותו הרבה.
 יוסל'ה קמצן קדוש - סיפור יהודי עתיק !!
הגיע היום ויוסל'ה קרב אל יומו. הגיעו אליו חברה קדישא ואמרו לו 'יוסל'ה, אתה לא עזרת לנו בימי חייך. לפחות עכשיו, כשאתה על סף מוות, תעזור לקהילה בסכום נכבד של עשרת אלפים רובל (סכום גדול באותם ימים), ונערוך לך קבורה כראוי. שהרי את כספך לא תיקח איתך לבית הקברות. ואם לא תיתן את הסכום הזה - אנחנו מבטיחים לך שלא נקבור אותך'. ענה להם יוסל'ה 'אני לא צריך את הטובות שלכם. כל חיי הסתדרתי לבד, וגם עכשיו אסתדר לבד. סכום גדול כזה לא בא בחשבון'.
אנשי חברה קדישא עזבו את המקום כשהם המומים, וזמן קצר לאחר מכן יוסל'ה הלך לעולמו. אנשי החברה קדישא קיימו את הבטחתם ולא קברו אותו, אלא שלאחר שלושה ימים בא אחד השכנים, לקח את גופתו וקבר אותה באמצע הלילה.
והנה מגיע יום חמישי בצהריים. ניגש אחד העניים אל רב הקהילה, והתחנן לעזרה כספית לקראת שבת קודש. הרב טרם הספיק לבדוק עבורו האם יש כסף בקופת הקהילה, ומגיע עני שני כשבפיו אותה בקשה. אחריהם מגיע שלישי וכן הלאה, וכמעט כל העיר מבקשים סיוע לקראת שבת קודש.
אמר להם הרב: 'אני לא מבין. אני משמש בתפקיד רב הקהילה מזה עשרים שנה, ואף פעם לא בא עני אחד לבקש ממני סיוע לשבת. פתאום כולם באים?'. שאל הרב איך במשך עשרים השנים האחרונות היה להם כסף לשבת, וכולם כאחד השיבו שמדי בוקר מצאו מעטפה עם כסף מתחת לדלת [עד אותו יום]. זה מצא עשרה רובל, זה מצא שנים-עשר וכן הלאה. הציע הרב שיבדקו מי מהקהילה נפטר באותו שבוע, ועל ידי כך יבינו את העניין.
אחרי דין ודברים התברר לכולם שיוסל'ה "הקמצן" שכולם בזו לו, לא בירכו אותו לשלום, לעגו לו ואף לא רצו לקברו, הוא זה שפרנס את משפחותיהם זה למעלה מעשרים שנה, ואף ידע בדיוק כמה היו צריכים, והביא להם סכומים מדויקים. הכריז הרב על יום ראשון כיום צום ותפילה בבית הכנסת, על מנת לבקש סליחה גדולה מיוסל'ה על הצער שהם גרמו לו.
ביום ראשון הגיעו לבית הכנסת כל תושבי העיר, מקצה ועד קצה, והתפללו לבורא עולם. בסוף היום פתח הרב את ההיכל, וביקש בשם כל תושבי העיר סליחה ומחילה מיוסל'ה, ואמר לכולם שעדיין אין הוא יודע אם יוסל'ה סלח. פתאום נפל כמתעלף.
והנה נגלה אליו יוסל'ה בחלום ואמר לרב: 'על מה ולמה באים כולם לבקש מחילה? אין להם על מה לבקש. אני הוא שבחרתי בדרך הזו, על מנת שלא יוודע הדבר לאיש. וה' הצליח דרכי. ואם אתה בכל זאת רוצה להרגיעם, תגיד להם שאני מוחל להם מחילה גמורה, וכי מעולם לא כעסתי עליהם'.
שאל אותו הרב: 'אבל איך הסתדרת כמה ימים ללא קבורה?'. 'הכל היה בסדר', ענה יוסל'ה, 'הגיעו אליי האבות הקדושים עם משה רבינו, אהרן הכהן, יוסף הצדיק, דוד המלך ואליהו הנביא, וכולם ליוו אותי עד מקומי בגן עדן. ומה אומר לך, אני ממש בגן עדן, אבל חסרות לי כאן רק דלתות שבורות שאוכל לתת תחתיהן מעטפות עם כסף....'
ומאז קראו לו יוסל'ה קמצן קדוש, וכך כתבו גם על קברו.

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳