לקראת שבת | פרשת נח

בפרשת נח נתקל המין האנושי בפעם הראשונה באסון טבע עצום ממדים. עם תום המבול יוצר אלוהים לראשונה את עונות השנה.
הרב רונן לוביץ' ופרופ' חיים קותיאל, מומחה לאקלים מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה מדברים על אקלים, התחממות גלובלית והסכנה שבאסונות טבע נוספים.
2 דקות של תורה - פרשת נח
שיר לשבת
יונה מצאה בו מנוח
שנים רבות העולם מחפש תשובה לשאלה: היכן בדיוק נמצאת תיבת נח
עתה לאחר חקירות ארכיאולוגיות ממושכות, ובאמצעות טכנולוגייה מדעית מודרנית
ייתכן והסוד התגלה...





2 דקות של תורה | פרשת נח

בפרשת נח נאמר כי בעוון גזל בא המבול: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ" (שם,ו', י"ג).
חז"ל אמרו במסכת סנהדרין: אמר רבי יוחנן: בא וראה כמה גדול כחה של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר: כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ (ק"ח,א).
ובבראשית רבה נאמר: "ולפי שהיו שטופים בגזל נימוחו מן העולם".
להתרחק מהגזל
חידוש קצר על פרשת השבוע - פרשת נח, מפי הרב הצדיק הרב יוסף שובלי שליט"א.

תיקון הגשם | א-ל חי יפתח אוצרות שמים | יונתן רזאל ♫

אין ירידת גשמים מחויבת על פי דרכי הטבע
הקושי שבגשם... שבהגשמה
במדרש נאמר: "קשה היא גבורת גשמים- שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית" (בראשית רבה יג, ד). השלמת הדבר שקולה כדבר עצמו, וכיוון שבאמצעות הגשמים מתקיים העולם, שאחרת - היה נפסד, הרי שקיומו של העולם תלוי בגשמים, משמע ששקולים הגשמים כמעשה בראשית.
אמנם הביטוי 'קשה', לא מובן כל כך, מהו הקושי ? מצינו עכיך זה גם בניסוח התלמודי: "קשה לזווגם כקריעת ים סוף"(סנהדרין כב, ע"א), "קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף" (פסחים קיח, ע"א). לפי גודל העניין וחשיבותו בא הביטוח 'קשה', כדי להבליט מעלתו, שאין הוא דבר פשוט ומחויב בתהליכי הטבע. ומאחר שאין ירידת גשמים מחויבת על פי דרכי הטבע, יש צורך בהתערבות מיוחדת של ההשגחה העליונה בתהליכים הללו- ומכאן הקושי.
ואכן נמצא זאת בניסוח שונה במסכת תענית: "גדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ" (תענית ז ע"א). הוקשו ירידת הגשמים ובריאתו של העולם זו לזו: מה בבריאתו של עולם כתוב 'גבורה', אף בירידת גשמים כתוב בהם 'גבורה'.
תיקון הגשם - א-ל חי יפתח אוצרות שמים  - יונתן רזאל

תיקון הגשם 
מילים ולחן - יונתן רזאל

א-ל חי יפתח אוצרות שמים 
ישב רוחו יזלו מים 

בגשמי רצון תברך עדה 
בפחי יגון כצפור לכודה 
בצדקת אב המון הכין סעודה 
ואמר יקח נא מעט מים 

א-ל חי יפתח אוצרות שמים 
ישב רוחו יזלו מים 

זכור רחמיך יוצר מאורות 
צוה עביך יריקון אורות 
בצדקת מלך נעים זמירות 
אשר אמר מי ישקני מים 

א-ל חי... 

בגשמי ברכה תברך אדמה 
בגשמי זמרה תזמר אדמה 

בגשמי חיים 
בגשמי ברכה 
בגשמי ישועה... 

א-ל חי..


אכילת בשר בעלי חיים

מצוות צער בעלי חיים ואכילת בשר בעלי חיים
בתחילה ניתן לאדם מזון פירות וירקות ככתוב (בראשית א, יט): "ויאמר א-להים: הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה".  אף שיני האדם דומים יותר לשיני בעלי חיים אוכלי עשב ולא אוכלי בשר. אולם בפרשת נח אחר המבול הותר לנח לאכול בשר. וטעמים רבים נאמרו בדבר למה בתחילה נאסר ואחרי כן הותר.   לדעת הרש"ר הירש (ר' שמשון בן רפאל הירש) בתחילה היה מזון רב שהיה דיו לזון את האדם, אך אחר המבול שנשתנו סדרי העולם ואין צומחים הצמחים באותה מידה, לכן הבשר הפך לצורך לנו.
אכילת בשר כשלעצמה איננה דבר ראוי כל כך, כמו שנאמר בגמרא (חולין פ"ד): "כי ירחיב ה' גבולך -  למדך תורה שלא יתאוה אדם לאכול בשר אלא מתוך רחבת ידים ועושר ... כי יצוד ציד חיה או עוף – למדך תורה דרך ארץ, שלא תיהיה אוכל בשר אלא בהזמנה זו". ובהקדמת "עץ חיים" נאמר שאין ראוי לאכול בשר אלא בשבתות.
אכילת הבשר משפיעה על האדם מתכונות החי. משום כך צריך אדם לאכול רק מאכל כשר. בספר "גשר החיים" (ח"ג) מביא עובדה שפושע אחד שנתפס בפשעים חמורים היה מורגל באכילת בשר חזיר, כאשר ערכו בדיקה עליו נמצא שעורו היה דומה בכמה דברים לעור חזיר.

ההרצאה שכל יהודי חייב לראות - אסא קיסר

 
כמה מפרשים פירשו את ההיתר שהותרה אכילת בשר אחר המבול, זאת משום שהיה צורך להבליט את העליונות של האדם על בעל החי. (ראה חיבורנו "ורחמיו על כל מעשיו"). הדברים האלו קיבלו משמעות רבה בעקבות השואה הנוראה. הגרמנים הארורים היו דואגים מאד לבעלי חיים. הצורר הראשי ימח שמו כתב בספרו הטמא "מיין קמפ" כיצד היה מאכיל מתוך רחמנות עכברים! כך שאת מידת הרחמנות האנושית הוא ניצל עד תום לבעלי חיים: ומשום כך את כל מלוא מידת האכזריות שלו הוא מיצה על בני אדם. כבר אמר אחד מגדולי המוסר (הרבה לפני השואה) על הגרמנים, בשעה שראה אותם עד כמה מחבבים את כלביהם, את הכתוב (הושע יג, ב): "זובחי אדם עגלים ישקון" – זובחי אדם – [הם ירצחו בני אדם], משום עגלים ישקון כיום שמעריפים אהבה מוגזמת לבעלי חיים.
חזון הצמחונות והשלום של הרב קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק, ששימש כרב האשכנזי הראשי הראשון בארץ-ישראל, נחשב לאחד מגדולי אנשי הרוח שקמו לעם ישראל בדורות האחרונים: איש רב כשרונות, שעסק במקרא, אגדה, קבלה, פילוסופיה דתית ועוד. הרב קוק נחשב למנהיג הרוחני של תנועת הציונות הדתית. הוא זכה להערכה ולהערצה בשל גדולתו התורנית, הרוחנית והמוסרית, וידוע בגישתו הנלבבת והאוהבת כל אדם וחי. 
הרב קוק מתייחס במקומות שונים בכתביו לשאלה מהו היחס הראוי שיש להעניק לבעלי החיים. ההתייחסויות הללו קובצו ע"י הרב דוד כהן (שכונה "הנזיר" בשל אורח חייו הצמחוני) בספר "חזון הצמחונות והשלום מבחינה תורנית". בספר מתאר הרב קוּק את הצמחונות כאידיאל המוסרי של היהדות.
ביהדות מקובלת הדעה שעשרה דורות ראשונים של האנושות היו צמחונים. בגן העדן לא הותר לאדם וחווה לאכול בעלי-חיים. רק לאחר חטאי דור המבול, עקב הידרדרותו המוסרית של האדם, התיר האל את אכילת הבשר. בפרק א' בספר בראשית, פסוקים כ"ט-ל, מתאר הבורא את התזונה המומלצת לברואיו. לאדם הוא אומר: "הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע, אשר על פני הארץ, ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע, לכם יהיה לאכלה" 
רש"י פירש: "ולא הרשה לאדם ולאשתו להמית בריה ולאכול בשר, אך כל ירק עשב יאכלו יחד כולם, וכשבאו בני נח התיר להם בשר". 
מתי הותרה אכילת בשר לאדם, ומדוע?
לאחר המבול, עקב האכזבה מרמתם המוסרית הנמוכה של בני-האדם.
בתורה ישנם היתרים אחרים לביצוע מנהגים שנחשבים אף הם בלתי רצויים באופן עקרוני.
התורה מסתייגת ממנהגים כמו עבדות, המלכת מלך ולעתים אפילו הקרבת קורבנות, אך מכירה בכך שבני-אדם זקוקים להם (עדיין) ולכן מתירה אותם תוך הגבלות רבות.
גם את הציווי "לרדות" (כלומר, לשלוט) בבעלי-החיים (שניתן עוד בתקופה הצמחונית בגן עדן) לא רואה הרב קוק כהיתר לפגוע בהם:
'ורדו בדגת הים ובעוף השמיים ובכל חיה הרומשת על הארץ' (בראשית א' פס' כ"ח) איננה מכוונת לרדייה של מושל עריץ, המתעמר בעמו ובעבדיו, רק כדי להפיק חפצו הפרטי ושרירות לבו. חלילה לחוק עבדות מכוער כזה שיהיה חתום בחותם נצחי בעולמו של ד', הטוב לכל, 'ורחמיו על כל מעשיו' (תהילים קמ"ה פס' ט'), שאמר 'עולם חסד יבנה' (תהילים פ"ט פס' ג')".
הרב קוק מדגיש כי לא רק בראשית ימיה של האנושות נמנע האדם מאכילת חיות, אלא גם בעתיד, עם התקדמותה המוסרית של האנושות, אנו צפויים לחדול מהריגת בעלי-חיים לשם אכילתם. הוא מדגיש שאי הפגיעה בבעלי-חיים לא תנבע רק מרגשות רחמים או "צדקה של ויתור", אלא תהיה בגדר "משפט ודין גמור, גזרה וחוק איתן". הוא סבור כי "חסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את הרגש הטוב והנעלה, לבלתי קחת חיי כל חי, בשביל צרכיו והנאותיו" 
הרב קוק מתייחס לא רק לאכילת בשרם של בעלי-החיים אלא גם ללקיחת מה שהוא מכנה 'רכושם הטבעי של בעלי-החיים': הצמר או החלב למשל. הוא קובע שגם שימוש זה הוא פגיעה ברגש המוסר הטבעי, שכן "האדם בחולשת אהבת עצמו, העוברת כל גבול, נִגש אל הפרה העניה ואל הרחל [כבשה] הנאלמה, ונוטל מזאת את חלבה, ומזאת את צמרה". יחד עם זאת מבהיר הרב קוק, ש"אין כאן פגם מוסרי, אם יוקח הצמר מהכבש, בשעה שגם לבעל הצמר, הכבש עצמו, יקל על ידי זה משאו, ועל כל פנים לא יצר לו ולא יזיק לו. אבל מגונה הוא כשנוטל אותו להנאתו, בשעה שהבעלים האמתיים הטבעיים, הכבש עצמו, צריך לו. "אז ראוי להכיר הדבר בתור גזל משפט, הבא רק מתגרת יד התקיף על החלש". 
אין ספק שהרב קוק היה רואה בדרך שבה גוזזים היום כבשים "גזל משפט", כי הגזיזה, כפי שהיא מבוצעת היום, כלל אינה דומה לתספורת. הדרישה לביצוע מהיר באה על חשבון יחס עדין ומתחשב כלפי הכבשים ועל חשבון נקיטת אמצעי זהירות שלא ייפצעו. הכבשים ההמומות והמפוחדות נקשרות ומוטלות על צדן, ונגרמים להם חתכים ופציעות. 
ולגבי שימוש בחלב: הרב קוק מבהיר, שחלב הפרה או חלב העז נועד לצאצאיה, ולא לאדם: "על פי ההשקפה השלמה, המלאה חסד ד' וטובו על כל יצוריו, יכיר האדם את יסוד מציאות החלב בשדי האם החיה לא למען יוכל הוא בחזקתו לעשוק אותו לעצמו, כי אם למען תוכל להניק את ילדהּ הרך, את הגדי שלה, האהוב לה, מחלב שדיה" . אולם "חולשתו החומרית והמוסרית" של האדם "שינתה ועִיוותה את ההשקפות הישרות הללו".
הנימוק שנותן הרב קוק לאיסור "לא תבשל גדי בחלב אמו", המופיע במקרא שלוש פעמים (שמות כ"ג, פסוק 19; שמות ל"ד, פסוק 26; דברים י"ד, פסוק 21) הוא:  "אבל בן אדם, אוזניך תשמענה דבר מאחריך, קול אלוהים בכוח, הקורא לך, 'לא תבשל גדי בחלב אמו'. לא! ייעוד הגדי איננו דווקא להיות למאכל לשיניך החדות, שהוחדו אמנם גם הושחזו לרגלי השפלתך וזוללותך באכילת בשר, והחלב ממילא לא נועד להיות לתבלין לך למלאות את תאוותך השפלה"

שמחה לארצך ♫

שמחת תורה - שמחים להתחיל
העולם סבור ששמחים בשמחת-תורה
על שביום הזה מסיימים את התורה.
לאמיתו של דבר, השמחה
היא על שמתחילים את התורה מחדש.
-חידושי הרי"ם

מועצת השירה היהודית - קרליבך שמח 1 ♫ The Moetzet - Carlebach Samech

מילות השיר
ובכן תן כבוד ה' לעמך
תהילה ליראיך
ותקווה טובה לדורשיך
ופתחון פה
למייחלים לך

שמחה לארצך
וששון לעירך
וצמיחת קרן
לדוד עבדך
ועריכת נר
לבן ישי משיחך
במהרה בימינו

שמחה לארצך וששון לעירך

וצמיחת קרן
לדוד עבדך
ועריכת נר
לבן ישי משיחך

מועצת השירה היהודית - קרליבך שמח 2 ♫ The Moetzet - Carlebach Samech II

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳