ירושלים של זהב ♫

אחד מרגעי השיא ביצירה המוזיקלית של נעמי שמר היה בשנת תשכ"ז - 1967, כאשר כתבה את השיר "ירושלים של זהב". השיר נוצר כאשר החליט טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, להזמין שיר מיוחד על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר שנערך אותה שנה בבנייני האומה. היה זה במוצאי יום העצמאות תשכ"ז והוחלט ששיר זה לכבוד ירושלים - יושר בזמן ספירת הקולות של שירי התחרות.
מלחמת ששת הימים
שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל, פרצה מלחמת ששת הימים, שבעקבותיה אוחדה ירושלים בשלטון ישראל. אחד הרגעים המרגשים במלחמת ששת הימים, היה כשהצנחנים שהגיעו לכותל המערבי שרו את השיר כשדמעות בעיניהם.
בית חדש לשיר
ולכן נעמי שמר הוסיפה לשיר בית חדש בו הנגידה את המצב לפני ואחרי המלחמה. לעומת "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". בחודשים שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות קנה לו השיר שם והפך למעין המנון-משנה, שהיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש. השיר נחשב לשיר העברי האהוב בכל הזמנים ואף זכה בתואר "שיר היובל".
המקור של שם השיר 
רבי עקיבא היה רועה את צאנו של כלבא שבוע, אחד מעשירי ירושלים, ורק בגיל ארבעים החל ללמוד תורה. ומעשה שהיה כך היה:ראתה רחל, בתו של כלבא שבוע, בעקיבא שהוא צנוע ומעולה במידותיו, אמרה לו: אם אתקדש לך, תלך לבית המדרש? אמר לה: הן. נתקדשה לו בצנעה. שמע אביה והוציא אותה מביתו והדיר אותה מהנאה מכל נכסיו. הלכה ונשאה לרבי עקיבא. בימות החורף היו ישנים במתבן.. ובבוקר היה עקיבא מוציא את התבן משערותיה.ראה רבי עקיבא את רחל שהיא עצובה ואמר לה: אלמלי היה בידי, הייתי קונה לך ירושלים של זהב (מין תכשיט של זהב שירושלים מצוירת בו). בא אליהו הנביא ונדמה להם כבן אדם וקרא על הפתח ואמר להם: תנו לי קצת תבן, כי אשתי ילדה ואין לי במה להשכיבה. אמר רבי עקיבא לאשתו: ראי אדם זה שאפילו תבן אין לו. אמרה לו: לך ולמד בבית המדרש. הלך וישב שתים עשרה שנה בבית המדרש לפני רבי אליעזר ורבי יהושע. כאשר חזר מקץ שתים עשרה שנה לביתו שמע את אשתו אומרת לשכנתה: הלוואי שישב וילמד עוד י"ב שנה. מבלי להיכנס אל הבית חזר לאחוריו, וכעבור שתים עשרה שנה נוספות שב לביתו ועמו עשרים וארבעה אלף תלמידים, כאשר חזר רחל נדחקה אליו לנשק את רגליו וכאשר רצו התלמידים לגרשה אמר להם שיניחו לה כי "תורתי ותורתכם שלה היא". כאשר שמע כלבא שבוע שהגיע רב גדול לעיר רצה להתיר את נדרו (למרות שלא זיהה את רבי עקיבא), שאל אותו רבי עקיבא אם היה יודע שחתנו ילמד היה נודר כך? ענה לו כלבא שבוע שאם היה יודע אפילו הלכה אחת לא היה נודר כך. אמר לו רבי עקיבא שנדרו מותר כי הוא חתנו. ראה כלבא שבוע את רבי עקיבא שהוא רב גדול,הצטער על מעשהו נפל על ברכיו ונישק רגליו ונתן לו חצי מרכושו.עשה רבי עקיבא כפי שהבטיח וקנה תכשיט "ירושלים של זהב" לרחל אשתו. (נדרים נ,א )
ירושלים של זהב  עם החזן יצחק מאיר הלפגוט והתזמורת הפילהרמונית ירושלים בניצוחו של אלי יפה.

ירושלים של זהב
מילים ולחן - נעמי שמר
אויר הרים צלול כיין 
וריח אורנים נישא ברוח הערביים עם קול פעמונים 
ובתרדמת אילן ואבן שבוייה בחלומה 
העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה 
ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור 
הלא לכל שירייך אני כינור 
איכה יבשו בורות המים, כיכר השוק ריקה 
ואין פוקד את הר הבית בעיר העתיקה 
ובמערות אשר בסלע מייללות רוחות 
ואין יורד אל ים המלח בדרך יריחו 
ירושלים של זהב... 
אך בבואי היום לשיר לך ולך לקשור כתרים 
קטונתי מצעיר בנייך ומאחרון המשוררים 
כי שמך צורב את השפתיים כנשיקת שרף 
אם אשכחך ירושלים אשר כולה זהב 
ירושלים של זהב... 
חזרנו אל בורות המים, לשוק ולכיכר 
שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה 
ובמערות אשר בסלע אלפי שמשות זורחות 
נשוב נרד אל ים המלח בדרך יריחו 
ירושלים של זהב... 













סרטונים מומלצים:
אם אשכחך ירושלים - יום ירושלים
ירושלים: 4000 שנה ב- 5 דקות

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳