לעילוי נשמת עטיה שרה בת יצחק הלוי
בפרשת השבוע עקב מופיעים שני פסוקים שאנו נוטים לפעמים לזכור רק את הראשון שבהם: "ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה", "וזכרת את ד' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות ..." אנו מרבים לשמוע הן בתקשורת והן בנבחרי העם, אמרות המדברות על חסננו הלאומי ולמשמע דברים אלו ישנם כאלה שמתקוממים על הגאוה שאינה במקומה, כי הרי לולא הקב"ה לא היינו מצליחים כלום.
בפרשת השבוע עקב מופיעים שני פסוקים שאנו נוטים לפעמים לזכור רק את הראשון שבהם: "ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה", "וזכרת את ד' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות ..." אנו מרבים לשמוע הן בתקשורת והן בנבחרי העם, אמרות המדברות על חסננו הלאומי ולמשמע דברים אלו ישנם כאלה שמתקוממים על הגאוה שאינה במקומה, כי הרי לולא הקב"ה לא היינו מצליחים כלום.
אולם עלינו להבחין בין שני דברים שהאדם יכול לומר, בראותו את מעשה ידיו.
כוחי ועוצם ידי
האדם יכול להתבונן בהצלחת מעשה ידיו ולשכוח את ד' ולאמר שבאמת רק בזכות עבודתו הרבה, ההשקעה, הטיפול וההשתדלות שבה עבד את אדמתו, או כל הצלחה אחרת של האדם, ולד' יתברך אין חלק בכך. ועל זה הזהירה התורה באמרה: "ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה".
אין תגובות:
פרסום תגובה