לקראת שבת - פרשת אמור

לחם הפנים
בציווי האלוקי להכין משכן, בורא העולם פירט רשימה ארוכה של כלים שיהיו במשכן, ביניהם שולחן עשוי זהב. על השולחן יונח לחם "ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד".
לחם הפנים היה מוצב על השולחן בשתי ערימות, כאשר כל ערימה מכילה שש חלות. יחד עם הלחם היו מניחים על השולחן שרף שהופק מעץ הלבונה.
את הלחם היו מחליפים מדי שבת, והכוהנים היו אוכלים את הלחם שהוסר מעל השולחן.
מה היו עושים עם לחם הפנים?
את החלות המיוחדות היו עורכים על שולחן במשכן, ולאחר-מכן במקדש, בשתי סדרות של שש חלות, כאשר קנים היו מפרידים בין חלה לחלה.
מדי שבת, לאחר קורבן המוסף, היו מחליפים את סדרת החלות. ואת החלות הישנות היו מחלקים לכוהנים והם היו אוכלים אותן.
לשם מה נועדה מצוות לחם הפנים ?
במשך הדורות ניתנו למצווה זו הסברים שונים, כשהמסר המרכזי שבהם דומה: לחם הפנים מסמל את השפע החומרי שבורא העולם מעניק לעם ישראל, והדבר משמש כתזכורת תמידית שאנו מקבלים את פרנסתנו ומזונותינו רק מאת האלוקים.
"ראו חיבתכם לפני המקום"
שלוש פעמים בשנה, כאשר בני-ישראל עלו לרגל בפסח, שבועות וסוכות, היו מראים למבקרים את השולחן ואת לחם הפנים. "ראו חיבתכם לפני המקום" היו קוראים להם הכוהנים, ומצביעים על העובדה שלמרות שהלחם שמר על חומו למרות השהיה הממושכת בחוץ.
לא לחינם מופיע בתלמוד הפתגם: "הרוצה להעשיר – יצפין", מכיוון שהשולחן היה מונח לצפונו של בית המקדש. ולחם הפנים היה מהווה תזכורת תמידית לבורא העולם, שמעניק לנו את השפע והעושר.

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳