הקרב בגבעת התחמושת

גבעת התחמושת
בתחילת שנות ה – 30 של המאה העשרים, בתקופת המנדט הבריטי (1948-1917), בנו הבריטים את ''בית הספר לשוטרים'' בצפון ירושלים, היכן ששוכנת כיום שכונת מעלות דפנה. 
התחמושת שאוחסנה בגבעה הסמוכה, העניקה לה את שמה - גבעת התחמושת - Ammunition Hill .
מלחמת העצמאות - 1948
במהלך מלחמת העצמאות (1948-1947) כבשו הירדנים בתאריך 19/05/1948 חלקים מאזור צפון ירושלים, לרבות בית הספר לשוטרים וגבעת התחמושת. וכתוצאה ממלחמת העצמאות נחצתה ירושלים למשך 19 שנים לשתי ערים נפרדות - ישראלית וירדנית.
בין שני חלקי העיר החצויה (1967-1948) הפריד קו גבול – ''הקו העירוני'', שלאורכו נמתחו גדרות תיל, הוטמנו מוקשים ונבנו עמדות צבאיות. העיר העתיקה נותרה בשטח ירדן.
מובלעת ישראלית בהר הצופים
הר הצופים הפך למובלעת ישראלית, ושמרו עליו 120 חיילי צה''ל הלבושים כשוטרים. אחת לשבועיים הוחלף מחצית הכוח השוהה בהר בעזרת ''השיירה הדו-שבועית''. כדי למנוע את ישראל מלחבור למובלעת הר הצופים ולנתק אגב כך את כביש ירושלים המזרחית–רמאללה, בנו הירדנים שלושה מוצבים מבוצרים: מתחם בית הספר לשוטרים - גבעת התחמושת, מוצב גבעת המבתר ומוצב הגבעה הצרפתית.
בתקופת העיר החצויה, בנוסף להיות בית הספר לשוטרים מוצב צבאי ירדני, חלקים מהמבנה שימשו כמשרדים ראשיים ומחסני מזון של סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים של האו''ם (אונר''א). המבנה ממשיך גם כיום לשמש את אונר''א ומונף עליו דגל האו''ם.
מלחמת ששת הימים - 1967
בבוקר ה – 5 ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים. ניסיונות מדיניים מצד ישראל להימנע ממלחמה עם הירדנים נכשלו, וחוסיין מלך ירדן הורה לצבאו לפתוח באש לאורך ''הקו העירוני''.
לרשות פיקוד המרכז בירושלים וסביבתה עמדו 3 חטיבות מילואים שנסתייעו בגדוד ארטילריה, גדוד שריון פיקודי וחיל האוויר.
חטיבת ירושלים (חט' 16) בלמה מתקפה ירדנית בדרום העיר וכבשה את גזרת ארמון הנציב–מוצב הפעמון, תוך שהיא מנתקת את כביש מזרח ירושלים–בית לחם.
חטיבת שריון הראל (חט' 10) פעלה מצפון מערב לעיר בכיוון רכס נבי-סמואל תוך ניתוק ציר ירושלים–רמאללה.
חטיבת הצנחנים (55) הייתה אמורה לפעול בחזית המצרית, אך מכיוון שכוחות צה''ל התקדמו במהירות בחזית זו, הופנו הצנחנים ברגע האחרון לירושלים. על החטיבה הוטל להבקיע את הקו העירוני בצפון ירושלים כדי ליצור בסיס לחבירה עם הר הצופים ולשחרור העיר העתיקה.
בליל ה-5/6 ביוני 1967 פרצו גדודים 28 ו-71 את הקו העירוני באזור נחלת שמעון, וגד' 66 פרץ את הקו העירוני מול בית הספר לשוטרים. בגבעת התחמושת נערך קרב גבורה עקוב מדם.
_______________________________________________________
מתחם בית הספר לשוטרים - גבעת התחמושת
המתחם הירדני של בית הספר לשוטרים–גבעת התחמושת, הוקף גדרות תיל סבוכות שפנו בעיקר מערבה והפרידו בינו ובין הצד הישראלי של הגבול. המתחם כלל שני אזורים מבוצרים עיקריים - המבנה המרכזי של בית הספר לשוטרים ומוצב גבעת התחמושת. שני האזורים חוברו באמצעות תעלת לחימה (''התעלה הארוכה''). בצמוד לגבעת התחמושת עמדו שלושה מבני מגורים ומנהלות (''שלושת המבנים'': האמצעי והמזרחי נותרו כפי שהם ומשמשים את אתר ההנצחה; המערבי נהרס ובמקומו נבנתה ספרייה ציבורית).
מוצב גבעת התחמושת היה בנוי מעשרות בונקרים שנבנו לאורך שלוש תעלות עיקריות - התעלה המערבית שהשקיפה על הגבול הישראלי (נותרה כיום כפי שהייתה), התעלה המרכזית (נהרסה) והתעלה המזרחית (נותרו ממנה שרידים בודדים). מדרום ובצמוד למוצב היו ''שלושת המבנים''. במרכז הגבעה היו צריפים ובונקרים ששימשו לפיקוד, למינהלה ועוד (נהרסו במקומם נבנה המוזיאון).
הקרב על גבעת התחמושת
הבקעת הקו העירוני באזור מתחם בית הספר לשוטרים - גבעת התחמושת, החלה ב- 6/6/67 בשעה 02:30. היא בוצעה על ידי גדוד 66 בסיוע טנקים וארטילריה. במהלך ההבקעה שכללה את פריצת הגדרות שלפני בית הספר לשוטרים, כיבוש המבנה וההתקדמות במקביל לפאתי גבעת התחמושת - נתקלו הצנחנים בהתנגדות ירדנית עזה שבעקבותיה סבלו אבדות רבות.
פלוגתו של דדי הייתה הראשונה להסתער על הגבעה, אך התקשתה לעשות זאת בכוחות עצמה.
על פי המידע שעמד לרשות הצנחנים, היו אמורים להיות כ- 50 לוחמים ירדניים שהגנו על גבעת התחמושת, אך בפועל, היו שם כ- 120 לוחמים - מהם רבים מחיילי הלגיון שהיו קודם לכן בבית ספר לשוטרים (מבנה האו''ם הגדול שמדרום לגבעה) שהצטרפו ללוחמים הירדנים על גבעת התחמושת והגבירו את הקושי בכיבושה.
"משולש האש"
הכוח בפיקודו של מאיר מלמודי אשר ניסה להסתער על הבונקרים שבחזית הגבעה שכונו ''משולש האש'' נפגע כולו. המ''מ יורם אלישיב אשר הנהיג את מחלקתו בקור רוח בתעלה המרכזית, נהרג עם פגיעת כדור אויב בחזהו. בתעלה המזרחית הפכה התנועה כמעט בלתי אפשרית. רימונים ירדנים נזרקו בקצב של מטווח, וגם ירי הצלפים הפיל חללים. במהלך לחימה זו גם נהרג הסמ''פ יהודה אשכול והתחמושת כמעט ואזלה. בשלב זה הבין דדי שהוא לא יוכל למלא לבד את משימתו ופלוגתו של דודיק הצטרפה אף היא לקרב בגבעה. את הקרב בתעלה המערבית הוביל ניר ניצן, הסמ''פ של דודיק, (רוב מילות השיר מוקדשות ללחימה בתעלה זו). במהלך התנועה התקרב אל התעלה לגיונר ירדני אשר ניסה להשחיל רימון למקום בו נעו הצנחנים. בנס הם לא נפגעו מן הרימון. ניצן שחשש שהניסיונות הבאים יצליחו, והדבר יפגע אנושות בכוח שלו, החליט לשלוח לוחם החוצה. הוא שלח את איתן נאוה אשר עלה למעלה, ורץ במקביל לכוחות, תוך שהוא ממטיר אש מהמקלעון על ירדנים בחוץ, ועל ירדנים שהוא זיהה בתוך התעלות. אחרי כמה עשרות מטרים השיג את איתן אחד הצרורות הירדנים והוא נהרג מפגיעה בראשו. על מעשהו זה קיבל איתן נאוה את אות הגבורה - האות הגבוה ביותר שמוענק בצה"ל. (המעשה מתואר בבית השני של השיר).

הקרב על גבעת התחמושת הונצח בשיר בשם "גבעת התחמושת" שכתב יורם טהרלב כמה חודשים לאחר המלחמה והלחן של יאיר רוזנבלום.
 
הבונקר הגדול
אחד מהמאמצים הגדולים של הצנחנים בסיומו של הקרב היה להתגבר על ''הבונקר הגדול''.
בונקר זה היה שונה משאר הבונקרים במימדיו. קירותיו היו יצוקים בטון, והוא כלל שני חדרים. מבנה זה, גרם לכך שכל ניסיון טיהור אשר כלל זריקת רימון לא פגע בלגיונרים, אשר עברו להסתתר בחדר הפנימי. ניסיונות שונים, הכוללים ירי טנק וירי של בזוקה לא צלחו. עם הגעתם של שקי חומר נפץ הם נזרקו אחד אחד אל דוד שלום אשר נותר בודד ליד קיר הבונקר, והוא אשר הניח אותם והביא לקריסתו. (הבית השלישי בשיר מתאר את האירועים סביב הבונקר הגדול).

בשעה 7 בבוקר בקירוב הסתיים הקרב, כשלוחמי שתי הפלוגות חברו יחד בחלקה הצפוני של הגבעה.

הקרב על הגבעה אמנם תם, אך הלוחמים המשיכו להיפגע מירי מגבעת המבתר.
רק עם כיבושה של הגבעה על ידי חטיבת הראל לקראת הצהרים, הסתיים הקרב לגמרי.
באותו לילה, השתלטו הכוחות האחרים של חטיבת הצנחנים בפיקודו של מוטה גור גם על השכונות הסמוכות, והגיעו עד לחומות העיר העתיקה.
הר הבית בידנו

בבוקר ה- 7/6/67 כבשו חיילי צה''ל את העיר העתיקה. מוטה גור, מח''ט הצנחנים, דיווח: ''הר הבית בידנו'' – ו''העיר החצויה'' חוברה לה יחדיו.
אתר הנצחה
בשנת 1975 ביזמת המשפחות השכולות והחברים לנשק, נחנך אתר הנצחה ומוזיאון גבעת התחמושת. במקום ניטעו 182 עצי זית כמספר הנופלים בקרבות ירושלים.
בקרב על גבעת התחמושת נפלו 36 חיילים ו- 15 חיילים זכו לעיטורים.
בשנת 1987 הוכרזה גבעת התחמושת כאתר הנצחה ממלכתי ומידי שנה מתקיים בה טקס יום ירושלים.
סרטונים מומלצים:

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳