לקראת שבת - פרשת קורח

מי אתה קורח ?
משה שינפלד
קורח החליט להקים אופוזיציה נגד משה. מה עשה?
איגד סביבו מאתיים וחמישים איש, והתחיל להסית את עם ישראל בטענה, שמשה פועל על דעת עצמו על פי אינטרסים אישיים. הוא ממנה לכהונה ולנשיאות את מי שהוא מחליט. הוא כלל לא פועל לפי ציווי האלוקים.
קנאת קורח
העילה האמיתית שבגינה פרצה המחלוקת היא קנאת קורח על כך שמשה מינה את אליצפן – שהיה בן דודו של קורח – לנשיאות, ולא אותו. הסוף ידוע לכולנו, קורח ועדתו נענשו מיידית בעונש חריג, האדמה פתחה את פיה והם ירדו חיים שאולה.
Image result for ‫קורח ועדתו‬‎
קורח הכיר היטב את משה. הוא חווה את כל הניסים שעשה משה לפרעה ולמצרים, הוא ראה אותו מדבר עם השכינה בהר סיני, בתוך תוכו הוא לא פקפק באמיתות נבואת משה. אולם כרגע הוא התמקד בדבר אחד – בנשיאות. קורח רוצה נשיאות, זה הדבר היחיד שעומד מול עיניו, השאר – פשוט לא קיים... קורח לקח עימו מאתיים וחמישים איש נוספים, ושכנע את כולם לשים קטורת במחתות (דבר שסיכן את חייהם), למרות שקורח ידע שרק אחד ייבחר לכהונה. הוא טען שהאחד שיבחר זה הוא.
אם אתה בטוח בעצמך שהכהונה מגיעה לך, למה אתה לוקח אתך אנשים נוספים ?
כך הוא האדם, לא איכפת לו שכולם יסבלו, העיקר שהוא ישיג את מבוקשו... איך זה קורה?

שכל ורגש
יש באדם שתי מערכות, האחת שכלית והשנייה רגשית.
המערכת השכלית היא שקולה ואובייקטיבית. המערכת הרגשית, יש לה יכולת להתמקד בנקודה מסויימת ולטשטש את השאר.
הבה ונעשה בדיקה לעצמנו: האם אני כועס מהר מידי? האם יש לי סבלנות? האם אני מפרגן לחבר?
האם אני עוזר בבית? האם אני אדם טוב? אין ספק שכל אחד חושב, שלמרות כל המגרעות הקיימות בו, בסך הכול הוא אדם טוב.
אך איך שתי התשובות מסתדרות יחד?
המפליא הוא שאותן מגרעות אצל הזולת הופכות אותו בעיני לאדם רע. האדם קרוב אל עצמו ואוהב את עצמו. כאשר הוא שופט את עצמו הוא מפעיל את המערכת הרגשית, מתמקד במעלות ומקטין את החסרונות.
בחינה מעוותת
האדם משוחד ! אולם את חברו, הוא בוחן במערכת השכלית, ללא שום נגיעות, ולכן, החסרונות בולטים יותר. אגב, לגיטימי מאוד שאדם אוהב את עצמו, ואכן כך ראוי להיות. האהבה מקנה מימד נוסף להתבונן על הדברים. אך עבודתנו בחיים היא לנהוג כך גם ביחס לחבר.
לכולנו יש כוח להתמקד בדבר אחד, ולטשטש את כל השאר...

המאמר באדיבות ארגון "ערכים"
שיר לשבת ♫

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳