חודש מנחם אב - מזל אריה

משנכנס אב ממעטים בשמחה
חודש אב הוא החודש חמישי לחודשי השנה ,כאשר מונים אותם מניסן והחודש אחד עשר, כאשר מונים אותם מחודש תשרי.
אבל ויגון
אולם אירועים היסטוריים קשים שאירעו בחודש זה הפכו אותו לחודש של והוא הפך להיות סמל לאבלות בעקבות חורבן הבית והיציאה לגלות.
עליו נאמר:
"משנכנס אב ממעטין בשמחה", ולכן הוסיפו לשמו את התוספת "מנחם", כציפייה לנחמה שתבוא לאחר הפורענויות.
מקור השם ומשמעויותיו: שם החודש הוא בבלי מלשון "אבו". יש רואים בשם זה קיצור של השם "אבו סרני" שפירושו: "ירח קיץ" וזהו אכן שמו החקלאי של החודש, כפי שנמצא בלוח השנה העברי הקדום בחפירות בגזר.
יש רואים בשם אב נוטריקון א"ב רמז לאדום ולבבל, שהן שתי הממלכות הקשורות לחורבן המקדש.
במסורת, החודש נקרא מנחם אב, רמז לשמו של המשיח, אשר לפי האגדה יוולד בתשעה באב. בחודש זה תחל הנחמה לדברי הנביא זכריה (זכריה 'ח, י"ט).
הידעת?
חודש אב הוא חודש מלא ובו שלושים יום. החודש שבא אחריו הוא חודש אלול.
תשעת הימים הראשונים של החודש כלולים ב"שלושת השבועות" של "בין המצרים" ומציינים את ימי האבל על חורבן בית המקדש והיציאה לגלות.
צום תשעה באב מכונה "צום החמישי". דיני האבל חלים בימי "בין המצרים" משבעה עשר בתמוז, מחמירים בהם בתשעת הימים ומגיעים לשיא חומרתם בתשעה באב.
**********************************************
הרב פנגר בהרצאה מאלפת על חודש מנחם אב ומזל אריה

מזל החודש - אריה

רמז לעם ישראל עליו נאמר "הן כלביא יקום וכארי יתנשא" (במדבר כ"ג י"ד). "יקום" - יקום מחורבן לגאולה.
החודש בטבע
הבציר ואיסוף ירקות הקיץ בעיצומם האדמה יבשה, הימים חמים, הלילות מתחילים להיות קרירים ופעמי הסתיו מתדפקים בפתח. להקות ציפורים מתחילות לנדוד דרומה.
בימי קדם נחשב חודש אב, לאחד מחודשי השנה, הטובים והפוריים מבחינה חקלאית, בו נאספים יבולי הקיץ ובציר הענבים בכרמים.
ט"ו אב
ט"ו באב הוא יום שכולו אהבה ושמחה, חגיגות עממיות בכרמים בזיקה לחגיגות הבציר.
בימי בית שני נהגו לחגוג את ט"ו באב.
ביום זה בוטלו המעמדות והוא נושא מסר ערכי חברתי: "בחמישה עשר באב וביום הכיפורים בנות ישראל יוצאות בבגדי לבן שאולים  - כלומר השאילו אחת לשניה את שמלותיהן כביטוי לשוויון בין המעמדות, שלא לבייש מי שאין לו" (מסכת תענית כ"ו עמוד ב').
לעילוי נשמת עטיה שרה בת יצחק
סרטונים נוספים:

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳