לקראת שבת - פרשת מצורע

חז"ל ראו בנגע הצרעת לא רק נגע פיזי, המתפשט בעור , בבגד או בבית, אלא בעיקר ביטוי חיצוני לתופעות פנימיות שליליות. הצרעת באה כעונש על עברות חברתיות שונות,  ובראש כולן - דיבור לשון הרע.
סיפורה של מרים אחות משה מחזק את העניין. למרות שהייתה אחות משה, אהבה אותו ודברה לטובתו היא נענשה בצרעת.
מה הן העברות המיוחדות שעליהן תבוא הצרעת ? ואלה דברי הגמרא בערכין טז, ע"א:
אמר ר' יונתן: על שבעה דברים נגעים באין: על לשון הרע , ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שווא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין.
על לשון הרע, דכתיב (תהלים קא ה): "מלשני בסתר רעהו אותו אצמית":
על שפיכות דמים, דכתיב (שמואל ב ג, כט) : "ואל יכרת מבית יואב זב ומצורע":
ועל שבועת שווא, דכתיב (מלכים ב ה, כט): "ויאמר נעמן הואל קח ככרים...", וכתיב (שם שם, כז): "וצרעת נעמן תדבק בך":
ועל גילוי עריות, דכתיב ( בראשית יב,יז): "וינגע ה' את בית פרעה נגעים....":
ועל גסות הרוח, דכתיב (דברי הימים ב כז, טז, יח): "ובחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל בה' אלהיו... והצרעת זרחה במצחו":
ועל הגזל, דכתיב (ויקרא יד, לו)¨"וצוה הכהן ופנו את הבית", תנא: הוא כונס ממון שאינו שלא, יבוא הכוהן ויפזר ממונו:
ועל צרות העין, דכתיב ( שם ששם, לה): "ובא אשר לו הבית".. מי שמיוחד ביתו לו.

פעם אחר פעם חוזרת התורה ומדגישה, כי אין הנגעים מטמאים אלא אם כן ראה אותם הכהן.
כלומר: עצם העובדה, שמי שאמור לטפל במנוגע הוא כהן ולא רופא מלמדת, שהבעיה היא רוחנית ולא חומרית.
תפקיד הרופא הוא לטפל בחולי גופני או נפשי, ותפקיד הכהן הוא לטפל בחולשה רוחנית ומוסרית.












עונש האדם המצורע הוא שהורחק מן המחנה ונדרש לשבת מחוץ לקהל. עונש זה מתאים למדבר לשון הרע, שכן גם הוא גרם בדיבורו להרחקת אדם מחברו. 

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳