מצוות קידוש השם

על מצוות קידוש השם
לעילוי נשמת שלמה בן אריה זלמן
רמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ה' הלכה א' (עפ"י גמרא סנהדרין ע"ד):
כל בית ישראל מצווין על קידוש השם הגדול הזה, שנאמר (ויקרא כ"ב ל"ב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ומוזהרין שלא לחללו, שנאמר (שם, שם) "לא תחללו את שם קודשי".

ספר החינוך:
שנצטוינו לקדש השם שנאמר "ונקדשתי בתוך בני ישראל", כלומר שנמסור נפשנו למות על קיום מצוות הדת. וכבר ביארו ז"ל מפי הקבלה ומן הכתוב באיזה עניין ובאיזו מצוה נצטוינו בזה. ואף על פי שכתוב בתורה (ויקרא י"ח) "וחי בהם" דמשמע – ולא שימות בהם, כבר קיבלו הם שלא נאמר מקרא זה בכל עניין ובכל עברה, ומפי הקבלה אנו חיים בכל דברי התורה. ובפירוש אמרו חז"ל כי ג' מצוות הם שחייב האדם שייהרג עליהם ואל יעבר עליהם לעולם והם עבודה זרה... וכן גילוי עריות ושפיכות דמים, שאם יאמרו לו לאדם: "עבוד עבודה זרה או נהרגך" ייהרג ואל יעבדה. ואף על פי שלבו תמים באמונתו ביראת השם, אף על פי כן נצטוה שייהרג ואל יעשה המעשה הרע ההוא ולא יתן מקום אל המעביר (=הגוי האונס אותו) לחשוב שהוא כפר בה' יתברך. ולשון ספרי: "'המוציא אתכם מארץ מצרים' – על מנת כן הוצאתי אתכם, שתקדישו את שמי ברבים".
שורש מצוה זו (=טעמה) ידוע, כי האדם לא נברא רק (=אלא) לעבוד בוראו, ומי שאינו מוסר גופו על עבודת אדוניו - איננו עבד טוב, והרי בני אדם ימסרו נפשותם על אדוניהם, קל וחומר על מצות מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.


קידוש השם גדול - מצא 98 אלף דולר ומיהר להחזיר

באופן כללי, כיום, מצוות קידוש השם אינה דורשת מאיתנו למות כיהודים אלא לחיות כיהודים.
כיצד יהודי יכול לעשות שם טוב לאלוקים ? כאשר הוא או היא מתנהגים כמיטב ההתנהגות הראויה ליהודי.
אם אנשים אחרים רואים יהודי המתנהג בהגינות ובזקיפות קומה, הדבר יעשה שם טוב ליהודים וליהדות. ובסופו של דבר, ה' עצמו יזכה לאמון בזכות התנהגות אצילית של בני עמו.
הנה מספר תסריטים קלסיים של קידוש השם: אם קיבלת יותר מדי עודף, החזר את הכסף. לחילופין, הסב את תשומת לבו של הלקוח ששילם לך יותר מדי. למרות שברור וזוהי הדרך הנכונה לנהוג בה, עובדה היא שיש כאלה שהיו שותקים ולא מעדכנים את הזולת בטעות שעשה. כאשר יהודי מתנהג בצורה מכובדת, הוא מביא כבוד לאמונתו ולאלקיו.
 

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳