ראש חודש אלול

בס"ד
ראש חודש אלול - הרב דוד איפרגן
לפני שנעיין במשמעותו של חודש אלול, נחזור על הנקודות החשובות שיש לדעת לגבי ראש חודש, וערב ראש חודש.


ערב ראש חודש הוא זמן מיוחד, מפני שהוא היום הראשון שלאחר מולד הלבנה. כפי דרכנו, צריך לשוב ולהדגיש- לכל זמן יש כוח מיוחד משלו, והשפעה ייחודית אשר היא מופיעה במיוחד באותו הזמן. ראש החודש הוא היום בו יורד כוח רוחני מיוחד אל האדם, ומשפיע על פנימיותו, וכוחותיו הפנימיים. כך, מתקיים בכל ראש חודש מפגש בין הכוח הרוחני הזה, לכוחותיו הרוחניים של האדם. המפגש הזה בין הכוחות יוצר כוח בעל אפשרות להניע את ההווה, להניע את הזמן. הכוח החדש הזה שנוצר, משפיע עלינו לאורך כל החודש. האדם הוא חלק עיקרי בתהליך, וללא המודעות של האדם- הרי שמעורבותו בתהליך חשוב זה תהיה קטנה ולא משמעותית. ככל שיש לאדם יותר מודעות- כך תתעצם החוויה הזו של הקבלה, ותגבר התפילה של האדם לבורא עולם, שיעזור להמשיך ולחזק את הזרימה, להמשיך את ההווה. על ידי כך אנו מקטינים את התכונות השליליות שלנו במהלך הזמן, ומגדילים את התכונות החיוביות שלנו בחודש.
הרצון
הרצון הוא אחד הכוחות הפנימיים הכי עמוקים של האדם. ישנה המחשבה, ועליה ניתן ללמוד לשלוט. אבל הרצון הוא דבר כל כך פנימי ועמוק, עד שקשה לשלוט עליו- זאת משום שקל להחליט "אני יותר לא חושב על הנושא הזה", ולנסות להסיט את המחשבה לנושא אחר, אבל להחליט לרצות דבר אחר- הרי זה קשה לאין ערוך. מי יכול להגיד שאינו רוצה לישון כאשר הוא עייף? מי מסוגל לשנות את רצונו למאכל מסוים כאשר מביאים לפניו מאכל שאינו אוהב? אלו הן רק דוגמאות קטנות לכוחו ומרכזיותו של כוח הרצון.
 

יהי שלום  - מתוך תפילת הלל - קרליבך
Ye'he Shalom - Hallel - Carlebach
לעילוי נשמת עטיה שרה בת יצחק הלוי

ההתחלה של הכל
הרצון הוא ההתחלה של הכל. של כל מעשה, של כל תהליך, של העולם, של היקום. בשורשו של כל מעשה טמון רצון. הרצון קודם אפילו למחשבה. נדגים זאת בפשטות- כאשר אדם בונה בית, הרי שלאחר הבניה ניתן לעקוב אחר רצף המקרים- לפני שהבית נבנה, האדם חשב כיצד לבנות אותו- זוהי המחשבה. אך לפני המחשבה, היה רצון לבנות את הבית, ורצון זה קדם לכל. מכאן אנו למדים כי הרצון הוא הנקודה הראשונה, הראשית, של כל דבר.
ועכשיו נכנס לעניין באופן עמוק יותר- אם הגדרנו כי הרצון הוא התחלתו של כל מעשה, והוא נמצא לפני תחילת המעשה בפועל- הרי שנבין את מהותו של חודש אלול.
העולם כולו נברא בראש השנה.
למעשה, ראש השנה הוא זמן בריאתו של אדם הראשון - כאשר אדם הראשון נברא, כל הבריאה עמדה מוכנה עבורו. האדם נברא אחרון, בדיוק כפי שמלך נכנס לארמון רק לאחר שהוא בנוי ומוכן, וזאת מפני שהאדם הוכתר למלך על הבריאה. זאת, כמובן, בתנאי שהוא יתקן את מידותיו ויתעלה, אבל אם חס ושלום ישחית את מידותיו- יהפוך הוא להיות עבד של הבריאה, ועוד נרחיב על כך בהמשך.
אם האדם נברא בראש השנה, אז מה היה קודם? מה היה בחודש אלול?

מדברינו עולה כי בחודש אלול היה הרצון לברוא את האדם. כלומר, בחודש אלול היה חוסר אדיר בעולם כולו, חוסר שאותו יכול היה למלא אך ורק האדם. בני האדם נדרשו למשימה הגדולה ביותר בחודש אלול- היה רצון לברוא את המין האנושי בשביל צורך מסוים, ומכאן ואילך מוטלת המשימה הזו על כל בני האדם. בחודש אלול אנחנו חוזרים לאותה הנקודה. הרי, מי אמר שתהיה בכלל שנה חדשה? אולי "הכל יגמר" בסוף השנה, והעולם יחדל להתקיים?
ואם העולם ימשיך להתקיים- זה אומר שרגע לפני בריאת השנה החדשה- עכשיו, בחודש אלול, היה רצון להשאיר אותנו בעולם- למשך עוד שנה. זהו עת רצון.

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳