שנת שמיטה

הלכות שנת שמיטה (שביעית)
חלק א
לעילוי נשמת עטיה שרה בת יצחק הלוי

נצטוויני בתורתנו הקדושה, להפסיק את עבודתנו באדמה בשנת השמיטה, שנאמר:" וידבר ה' את משה בהר סיני לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה': שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה: ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר: את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ" (ויקרא פרק כה פסוקים א-ה).
ארץ ישראל
מצוות השמיטה באדמה, חלה רק באדמת ארץ ישראל, ובחוץ לארץ אינה נוהגת כלל.
בעיר אילת נחשבת כחוץ לארץ לגבי הלכות שמיטת קרקעות.
זמן השמיטה
שנת השמיטה מתחילה בראש השנה (יום א' לחודש תשרי) ומסתיימת ביום כ"ט לחודש אלול.
נטיעת עצי מאכל
החל מיום ט"ז באב של השנה השישית אסרו חכמים לנטוע עץ מאכל, עד יום ט"ו באב, מותר לנטוע.
נטיעת עצי סרק (לא למאכל)
עצי סרק שאינם של מאכל או עצי בשמים מותר לנטעם עד ערב ראש השנה.
ירקות
יש לזרוע את הירקות בזמן כזה שיספיקו להשתרש באדמה קודם ראש השנה, וכל ירק לפי זמנו.
אבל אם זרע ירקות בפחות מזמן זה, יצטרך לעקרם, משום איסור ספיחים.

עבודות הקרקע האסורות בשנת שמיטה
ציוותה התורה לשבות בשנת שמיטה מארבע עבודות:
זריעה, זמירה (חיתוך הענפים הארוכים, כדי שיוסיפו לגדול עוד), קצירה, בצירה (קצירה בענבים).
על עבודות אלה הוסיפו חכמים עבודות נוספות: חרישה, עידור, נטיעת אלינות, תמיכתם, הברכה (כיפוף הענף לתוך האדמה, כדי שיכה שורשים ויעשה לעץ), הרכבה ( חותך מעט בעץ ונותן בתוכו ענף אחר), זיבול, סיקול אבנים, קיצוץ ענפים יבשים מהעץ, ניכוש (עשבים רעים), כיסוח,  וכן כל שאר המלאכות הבאות לטובת הקרקע.
גם עבודות באמצעות מכונות (כגון: קומביין) אסורות בשנת שמיטה.

השקייה
אסרו חכמים להשקות בשנת השמיטה – בין ביד, בין בצינור, ובין בממטרות, אולם שדה שאינה מסתפקת במי גשמים, וזקוקה להשקיה תמידית, התירו חכמים להשקותה, אך לא בעונת הגשמים, שבלאו הכי ירדו עליה גשמים, ודי לה בזה.
בכל שדה שהיא, כאשר יש חשש שאם לא ישקו אותה, יגרם נזק או הפסד אפילו מועט לפירות או לצמחים, מותר להשקותה. וכן מותר להשקות את הדשא, כל שההשקיה באה למנוע התייבשות.
כשהותר להשקות, אין הגבלה בכמות ההשקיה וכן אם יש צורך לעשות "צלחות" סביב העצים להשקיה, מותר לעשותן. ומותר לבנות מערכת צינורות או ממטרות וטפטפות להשקיה.
כששוטף את רצפת הבית, מותר לגרוף את המים לגינה, גם אם אין חומרי ניקוי במים. וכן מותר להפעיל מזגן כשהמים שבצינור יורדים לגינה והיתר זה אפילו לגינה שאין היתר להשקותה.
ניכוש
אסרו חכמים לנכש את השדה, דהיינו לעקור את העשבים הרעים משורשם. שטחים שנדרש לעקור בהם עשבי בר, כדי למנוע מסתור לנחשים או במטרה למנוע שריפות, או לנוי וכדומה – מותר להוציאם אך לא יעקרם מהשורש לגמרי. ואם חייב לעקרם מהשורש, יוציאם בשינוי ביד ולא במעדר.
ניקיון הגינה
מותר לנקות את הגינה הסמוכה לבית במטאטא – דשא, ולהוציא כל לכלוך מפוזר, אבנים וכיוצא בזה, כיוון שכוונתו רק לניקיון ולא לזריעה, וניכרת כוונתו, כיוון השהגינה סמוכה לבית. וכמו כן, מותר לתלוש עשבים וקוצים מהחדר, כשכוונתו שיוכל לשבת או לעבור שם.

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳