נקודה למחשבה - להיוועץ עם רבנים

להיוועץ עם רבנים - הרב שלמה אבינר
אין בימינו אדם העומד ב "קשר ישיר" עם ה', שהרי איננו נביאים, והנבואה נפסקה מיום שחרב בית המקדש (בבא בתרא יב א). גם הנביא עצמו לא היה בקשר עם ריבונו של עולם בכל רגע, אלא כאשר ה' היה מדבר אליו. 
רבנו סעדיה גאון כותב, שנביא הוא אדם ככל אדם, ואינו יודע את האמת עולה, לבד אותו רגע שריבונו של עולם מגלה לו רזים (אמונות ודעות ג ד). דוגמא לכן, נתן הנביא, שאישר את רצונו של דוד המלך לבנות את בית המקדש עד אשר גילה לו ה' יתברך שטרם הגיעה העת.
מסביר רבי אברהם בן עזרא: "ואל תתמה, כי אין הנביא יודע נסתרות" (פירוש הקצר לשמות ד כ), וכן בפירוש על פירושו של רבי יוסף טוב עלם: "כי אין הנביא יודע נסתרות, אם לא יגלה לו ה'".
קל וחומר בימינו, שנפסקה הנבואה, אין לך אדם בעל קשר ישיר עם ריבונו של עולם. 
בעל התניא, "האדמו"ר הזקן מתאונן על מה שחסידיו מטרידים אותו בשאלות אודות עצות בעניינים גשמיים, פרנסה וכדומה, ומסביר שמתן עצות גשמיות שייך רק לנביאים: "אהוביי אחיי ורעיי, מאהבה מסותרת תוכחה מגולה, לכו נא וניווכחה, זכרו ימות עולם, ואיה אפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל הראשונים והאחרונים להיות מנהג ותיקין לשאול בעצות גשמיות כדת מה לעשות בענייני העולם הגשמי" (תניא, אגרות הקודש , כב).

בעיקר יש ליהנות מעצות תלמידי חכמים בענייני תורה ויראת שמים, בכל זאת ראוי להתייעץ עם תלמידי חכמים, כי ייתכן שיש לכל שאלה השלכות רוחניות ומוסריות, שיש לבררן לאורה של תורה. וגם בעניינים גשמיים ממשיים, יש לתלמידי חכמים רבים הבנה מסוימת, לא מפני שלמדו זאת בגמרא, ובוודאי לא מפני שקיבלו אותה ברוח הקודש, אלא מפני שרכשו מעט ניסיון במהלך חייהם.
זה הכלל: "כל מי שנוטל עצה מן הזקנים (החכמים) אינו נכשל" (שמות רבה ג י). בייחוד כאשר רוחות רעות נושבות ומאיימות לבלוע כל חלקה טובה, ראוי להיאחז בתלמיד חכם, כדברי הפתגם: "כאשר יש סערה בחוץ, צריך לאחוז באבנטו של הרבי".
ספריית חווה - הרב שלמה אבינר



אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳