הרב שלמה גורן

השבוע (יום שני בשעה 16:00) נציין בטקס מרכזי בגבעת התחמושת, 20 שנה לפטירתו של אלוף, הרב שלמה גורן
רקע
הרב שלמה גורן נולד בשנת תרע"ח לרב אברהם וחייה פייגא גורונצ'יק. כשהיה בן שבע החליטו הוריו לעזוב את פולין ולעלות לארץ. בתחילה היו בין מקימי כפר חסידים ולאחר מכן עברו לירושלים. בגיל 12 בלבד החל, שלמה גורן הצעיר, ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים" ועבר בגיל 12 לישיבת חברון שם גם נחשב לעילוי בגיל 17. במקביל סיים באותה העת את כתיבת ספרו הראשון "נזר הקודש", בגיל 21 כתב הרב גורן את ספרו "שערי טהרה" לאחר מכן למד ארבע שנים באוניברסיטה העברית בירושלים ובשנת תש"ה נשא לאישה את צפיה גורן בתו של הרב דוד כהן שכונה "הרב הנזיר" ולהם נולדו שתי בנות ובן.
ההגנה
הרב שלמה גורן התגייס לשירות ההגנה במהלך הלימודים האקדמאיים, הוכשר ואף שימש כצלף. בהמשך הוא לא אהב בלשון המעטה את התנהלות ההגנה בימים שבין מלחמת העולם השנייה למלחמת העצמאות ובאותה העת הוא הצטרף ללח''י. ואולם עם ההכרזה על המדינה חזר הרב גורן מייד לשירות ההגנה וצה''ל והשתתף בהגנה על העיר ירושלים, על אף שיכול היה לקבל פטור בשל היותו רב.
רב הצבאי העברי הראשון
הרב הרצוג והרב מימון פנו אליו בהסכמת דוד בן גוריון וביקשו ממנו להיות הרב הצבאי העברי הראשון. אבל בתחילה הוא סירב כיוון שהוא רצה לתרום כחייל מצד אחד ומצד שני הוא לא חשב בכלל על קריירה צבאית. בסופו של דבר שלחו אליו את אלוף דוד שאלתיאל שהיה מפקד גזרת ירושלים והוא סיכם עם הרב גורן שהיה צלף מיומן כי במקביל ימשיך בלילות לשרת בלוחם. ההשפעה הגדולה שלו בצבא הייתה במיסוד שמירת המצוות – ובראש וראשונה כשרות ושבת – בכלל צה''ל ומתן אפשרות שילוב הדתיים בכל התפקידים והמשימות.
עגונות
הרב גורן היה אדם שליבו היה פתוח והוא ניגש בחרדת קודש לנושא החללים והעגונות בכלל. דרך הטיפול שלו בנושא לא הייתה פשוטה לו. הוא חצה את הגבולות לתוך שטחי ירדן ומצרים כדי לאסוף ולהביא לקבר ישראל את גופות החללים מהמערכות השונות, ונדמה שהוא נשא עימו מטען נפשי גדול מהדברים שראה. הרב גורן הבין גם את החשיבות למצוא פתרון לעגונות כדי שיוכלו להמשיך את חייהן לאחר האסון שפקד אותן. הוא הקפיד בכבודם של החללים ולא תיאר מה שראה. לגבי כתיבת גט על תנאי טרם יציאה לקרב, התנגד הרב גורן מכיוון שראה במעשה דבר שיפגע במורל החיילים וברוח הקרב שלהם. הרב שלמה גורן היה חלוץ ייחודי בנושא התרת עגונות וללא ספק גדול מתירי העגונות בעם ישראל מאז ומעולם. מקרי טביעת הצוללת "דקר", והמשחתת "אילת" והרבה מקרים אחרים שנותרו סודיים מהווים פריצת דרך הלכתית שרק הוא בידענותו המופלגת ואומץ ליבו היה מסוגל להוביל.

הר הבית
הרב שלמה גורן היה עם ראשוני הלוחמים ששחררו את עיר העתיקה והר הבית במלחמת ששת הימים, והיה הראשון ממש בכותל המערבי. הרב גורן הגיע עם ספר תורה בידו ובתקיעת שופר ותוך קריאות ''לה' הישועה'' בעיניו היו אלו ממש ניצני משיח. מיד הוא הורה לחיל ההנדסה לערוך מדידות של הר הבית, ולפי ניתוח הלכתי מקיף הוא קבע היכן בדיוק מותר ליהודים להיות על ההר. במקביל הוא הקים את כוח הר הבית של הרבנות הצבאית שניהל את כל מה שהתרחש על ההר. לקראת שבת נחמו ביקש הרב גורן לערוך תפילה על ההר בהשתתפות מאות אלפים. שר הבטחון דאז משה דיין ואחרים פעלו להעברת השליטה באופן קבוע לוואקף וביטול התפילה. הרב גורן נלחם בכל כח ושוחח עם כל גורם קשור מראש הממשלה ומטה. בסופו של דבר התקבלה החלטת ממשלה בניגוד לדעתו ולמרות מכתב קורע לב שהגיש לממשלה, הרב גורן נאלץ לוותר.

חברון
הרב גורן חש קשר נפשי לחברון, כנראה בין השאר בגלל לימודיו בישיבת חברון כשרבותיו וחלק מחבריו היו ניצולי הפוגרום בחברון. לאחר שדיבר במלחמת ששת הימים בפני כל הכח שיצא לכבוש את חברון, מיהר הרב גורן עם רכבו כדי להיות עם המח''ט והסיירת בראש הכח. הרב גורן ומלוויו לא ידעו שהסיירת התעכבה ולא יצאה עדיין והם עקפו את כל הכוחות כדי להשיג את הסיירת ומצאו את עצמם לבד הרבה לפני כל הכוח. הם הגיעו לצפון העיר ומצאו עצמם מול ים של דגלים לבנים המסמנים כניעה. הרב גורן הורה לנהגו לירות מספר יריות באוויר כדי להפגין את השליטה שלנו, ובעזרת ילד בודד שמצאו ברחוב איתרו את מערת המכפלה. הם היו רכב בודד ליד מערה במשך למעלה משעה עד שהגיע כח שריון מכיוון דרום. את ארון הקודש מיהר הרב גורן לקבוע כיוון שרצה להפגין את השליטה שלנו במערת המכפלה ואת היותה מקום תפילה של עם ישראל. גם כאן ניסה משה דיין להעביר את השליטה במערה לידי הוואקף. אולם הרבגורן למד את לקחי הר הבית וכאשר דיין שלח אלוף אחר עם הוראה להוציא את ספרי התורה מהמערה, התייצב הרב גורן לפני ארון הקודש עם נשק שלוף והודיע שניתן יהיה להוציא את ספרי התורה אך  ורק ''על גופתו המתה''. דיין נאלץ לוותר וכך זכינו במערה.
רב ראשי
הרב שלמה גורן עוד בהיותו רב ראשי של צה''ל נבחר לכהן כרב העיר תל אביב בשנת תשכ''ח ואולם לבקשת ראשי צה''ל נדחה שחרורו והוא נכנס לתפקיד רק בשנת תשל''א. וסוף תשל''ב נבחר הרב גורן לכהן כרב הראשי לישראל במקביל לרב עובדיה יוסף. לאחר כעשר שנים בתפקיד ועם סיום כהונתו הקים כולל וישיבה סמוך לכותל בשם ''אידרא'' בשנותיו האחרונות עסק הן בלימוד ובכתיבה עד שנלקח מאיתנו בשבת ''חיי שרה'' תשנ''ה.
שילוב
הרב שלמה גורן מתחילת הדרך האמין שעל חובשי כיפה להשתתף בצבא ההגנה לישראל וכך נהג בעצמו. בהמשך לשיחותיו עם דוד בן גוריון על צה''ל ודמותו כצבא יהודי קיבע הרב גורן את מכלול פקודות המטכ''ל בנושאי דת. בדרך זו הוא השריש את הכשרות ושמירת שבת בצבא. בנוסף פעל כדי להביא את הדת לכל הדרגים לדוגמא: באמצעות יוזמתו לקיים ליל סדר המוני בבסיסי הצבא. יצירת נוסח תפילה אחיד לחיילי צה''ל ועוד. הוא האמין שמקומם של הדתיים בכל אחת מהיחידות בצבא, ומנע רעיון להקים יחידות נפרדות לדתיים, בטענה כי אין ליצור גטאות בתוך הצבא.
אוסלו
הרב גורן לא אהב את תהליך אוסלו כיוון שהוא לא האמין לערפאת, ראה בו מחבל ומי ששפך ומבקש לשפוך דם יהודי. בנוסף הוא הגדיר את ההסכמים כ''שטניים'' בשל מהותם, והויתור הישראלי על חבלי ארץ. ראש הממשלה יצחק רבין, שהרב גורן היה בקשר חברי עימו ואף כיבדו, ספג מהרב גורן ביקורת קשה בהקשר הזה. בהמשך הרב גורן יצא גם נגד פינוי בסיסי צבא ויהודים וקרא לא לשתף פעולה עם מעשה על פינוי פעולה.
אופטימיות זהירה
נייחל שהערכים שהרב שלמה גורן שם כנר לרגליו אכן יהיו כך לכולנו, ערכים אלו כוללים: ההלכה מעל לכל אהבת ישראל, אהבת ארץ ישראל, יושר אישי וציבורי מדוקדק, אומץ לב ונכונות להקרבה אישית. כמעט בחשיבות עליונה היו בעיניו השאיפה והחתירה לאחדות עם ישראל. הרב גורן היה קנאי להלכה ודרישותיה אך תמיד נטה לפרש אותה באופן המרחיב ביותר האפשרי כדי למנוע פילוג בעם. לצערנו, קשה למצוא אדם בעל ידע הלכתי ואומץ אישי שילך בדרכו.

מעובד מכתבה שפורסמה בגיליון "גילוי דעת

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳