הלכות גזל - חלק ב


הלכות גזל - המשך חלק א

יד
. גזל שינה גם נחשב לגזל, ולצערנו ישנם הרבה הנכשלים בזה מבלי שימת לב, כגול שמטלפנים לחבריהם בשעות לילה המאוחרות ומפריעים את שנתם או של שאל בני הבית וגורמים להם בכך צער גדול, כי ישנם אנשים שלאחר שמתעוררים משנתם, קשה להם מאוד להירדם חזרה, וכמו כן פעמים שמחנית רגב עם רדיו פתוח על חלונות דיירים וגוזלים את שנתם.

טו. ישנו גזל "שלום", והוא- מי שהקדים לך שלום ואתה לא השבת לו. (גמרא ברכות ח' ע"ב)

טז. הנהנה מסעודת חתן וכלה ואינו משמחם עובר בגזל, שהרי המחותנים הכינו סעודה ומשתה על מנת להרבות בשמחה (חפץ חיים, תנועת המוסר ח"ד עמוד 121).

יז. אסור לרנות מהגנב חפץ שגנב. והקונה ממנו, מחזיר בידי עוברי עברה וגורם לגנב לגנוב עוד, אחר שמוצא הגנב מי שיקנה את גנבותיו. ואפילו דבר שהוא ספק גנבו אסור לקנותו, וכל שכן שאסור לסייע לגנב בשום דרך שהיא לבצע גנבתו. (שו"ע סי' שנו סעיף א, ושם בט"ז ברמ"א), ורק אם מתכוון בקנייתו מהגנב להחזיר החפץ הגנוב לבעליו- מותר. (הבית היהודי בשם הפוסקים). ולכן יזהר מלקנות מפועלים העובדים במפעל חפץ המיוצר באותו מפעל כשאינו מכירם, וכמובן כשמוכרים חפצים כאילו בסתר ובמחתרת שיש לחדשם שנטלום שלא ברשות. וכמו כן יש להיזהר מלקנות מנשים ומעוזרות בית חפצים כשחושדן שנטלום ללא רשות בעליהם.

יח. מענייני גזלה המצויים הוא שאין משלמים לשדכן, כי השדכן יש לו דין פועל שעמל בשביל שני הצדדים ועושה את שליחותם של החתן והכלה ושל בעלי משפחותיהם, וכשניגמר השידוך, לפתח נשכח אצל הצדדים כל הצער ועוגמת הנפש שהיה להם עד שזכו לשידוך, ושוכחים או מתעלמים ומלתת לשדכן את המגיע לו.

יט. הלווה ואינו משלם או שמעכב את התשלום ודוחה את המלווה בלך ושוב, נחשב גם הוא לגזלן.

כ. אם הנך לווה מעות על מותרות שאינן נחוצות והמלווה חושב שהנך לווה לצרכים הכרחיים, ואילו ידע המלווה לשם מה הנך לווה לא היה מסכים להלוות לך- הוי כגזל. (ממון כשר).

כא. באם עם עיכוב תשלום ההלוואה גרמת הפסד לבעל המעות- נחשב אתה ל"מזיק".

כב. ישנם "צדיקים" הלווים כסף על סמך ש"בוטחים" בה' שיהיה להם מאיפה להחזיר. ובכן, אסור להשתמש בביטחון זה על חשבון כספו של הזולת!

כג. כשאינך יודע מהיכן תחזיר מעות ההלוואה, אסור לך ללוות, ואפילו לצורך שבת, ועל זה אמרו: עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות.

כד. יש לגעור בילדים קטנים הרגילים לגנוב, וחייב אביהם לייסרם ולהוכיחם על כך, וכן ירחיקם מאוד מחברים הנכשלים בזה.

כה. המשתתף בחתונה או במסיבה אחרת אסור לו לקחת לביתו מאכלים או משקאות שנותרו על השולחן, ורק ממנתו שהייתה מוכנה לו ולא אכל מותר לו לקחת, וזאת מכיוון שבהרבה מקומות מחזירים מהמנות שנותרו לבעל האולם ומורידים מהחשבון על הנותר, ורק במקומות שרגילים לזרוק לאשפה כל מה שנשאר, כולל עופות ומנות שלמות- מותר לקחת (הבית היהודי, ח"ד עמ' 156)

כו. אסור לנגב ידיים במגבת פרטית של חברך, וכן שכן אם ידיך מלוכלכות שאסור לנגבן במגבת חברך באופן שתתלכלך יותר, ואף שהיא מלוכלכת, כיוון שאין רצונו של בעל המגבת שתלכלך מגבתו יותר מכפי שהייתה (תורה לשמה סימן שס).

כז. אין רשות לצלם במכונת צילום בעל הבית את ענייניך הפרטיים.

כח. אסור לגנוב תור, כי בזה הינך גוזל זמן של חברך, ואפילו בכדי להקדים ולתפוס מקום יותר נוח באוטובוס או מקום ישיבה שבאוטובוס. לגבי שמירת תור- אם שולח הנך במיוחד אדם שישמור במקומך את התור, מותר. אך אם "שומר התור" נמצא כאן בן כה באותו מקום לצורך עצמו ואתה לא נמצא כלל- אינו יכול לשמור גם לך (מספר היזהרו בממון חברכם, עמוד קנה).

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳