הלכות שלג - הרב שלמה אבינר

הלכות שלג
שלג בארץ ישראל אינו דבר חדש, כמו שכתוב בגמרא יומא (לה, ב): "אמרו עליו, על הלל הזקן, שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק. חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה, כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת היתה, וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר, אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג...".

יש הרבה שאלות לגבי שלג. הנה כמה דוגמאות:

תפילה במניין בשלג
ש: האם אני חייב ללכת להתפלל במניין 10 דקות בשלג?
ת: כן עד עשרים דקות.  אמרו בדרך רמז, בבית אלהים נהלך ברגש, ראשי תיבות: ברד, רוח, גשם, שלג (תהילים נה טו.  שו"ת שאילת שלמה א לה).

מוקצה בשבת
ש: האם שלג מוקצה בשבת?
ת: ב'שולחן ערוך' כתוב שאין לרסק שלג בשבת (או"ח שכ, יא). לכאורה, מוכח, ששלג לא מוקצה, אלא הבעיה היא רק לרסק אותו. דחייה: אולי זה שלג מאתמול.
א"כ, אולי נאמר ששלג מוקצה משום נולד, שהרי הוא לא היה פה לפני שבת. מצד שני, אולי נתייחס לשלג כמו לגשם, שגשם לא מוקצה בשבת, אע"פ שהעננים לא היו לפני כן (מ"ב או"ח שלח, ל). יש אומרים שזה לא דומה, כי אין שלג בעננים. מהענן נופלות טיפות זעירות שנעשות שלג סמוך לארץ. לכן הם פוסקים ששלג מוקצה משום נולד (אגרות משה או"ח ה, כב). מהצד השני, יש אומרים שהגשם בכלל לא נעשה בשבת. בעננים יש טיפות זעירות שרק מתעבות בשבת, בדיוק כמו שהשלג מתעבה בשבת. לכן הם פוסקים ששלג דומה לגשם והוא לא מוקצה (שמירת שבת כהלכתה טו, לו ו-טו, מד, בשם הגה"ר צבי פסח פרנק והגה"ר שלמה זלמן אוירבך [אמנם מובא באורחות שבת ח"ב פי"ט ס' קצד שהגרשז"א אוסר], וכן דעת הגה"ר עובדיה יוסף). חוץ מזה, הרבה פוסקים מתירים לשים מים במקפיא לעשות קרח בשבת וזה יותר חמור.

כדור שלג
ש: האם מותר לעשות ולזרוק כדור שלג בשבת?
ת: הרמב"ם אומר שאסור לערב דברים יחד בשבת, כגון אבן וטיט, משום בונה (הלכות שבת י, יב-יג). לכן יש אומרים שע"פ הרמב"ם אסור לעשות כדור שלג (שש"כ שם). מצד שני, י"א שמותר, כי כדור שלג זה עראי. לכן אפשר להקל.
 [ובס' 'הנותן שלג' (עמ' 190), נשאל הגר"ח קניבסקי: האם מותר לעשות בשבת צורות של כדור משלג, כמו שמשחקים הילדים, ומשליכים אותם א' על חברו? והשיב: איסור דאורייתא אין בזה ומ"מ ראוי להיזהר דמחזי כבונה.]

עשיית בובת שלג
ש: האם מותר לעשות בובת שלג בשבת?
ת: עשיית בובת שלג זה לא לשעה, אלא להישאר לקיום, לכן יש להחמיר.

סקי בשבת
ש: מותר לעשות סקי בשבת?
ת: אסור, מחמת כמה בעיות: א. רכבל, גם אם מופעל על ידי גוי בשביל יהודים.  ב. עושה חריץ בשלג משום חורש, אלא אם כן יש לזה דין כובש את השלג.  ג. תחומין.  ד. טלטול המגלשיים שברגליים מאזור השלג לאזור לא מושלג. ה. טלטול המשענות.  ו. עובדין דחול (ונשאל הגר"ח קניבסקי אותה שאלה, והשיב: איני יודע מה זה.  הראו לו תמונות, ואמר שיש לאסור, דלא גרע מ'אין שטין ע"ג המים בשבת'.  והוא סובר ששלג כמים דמי.  ס' הנותן שלג לרב מזלומיאן עמ' שלג [!]).
איש השלג הנורא
ש: שמעתי שמצאו שרידים של יצור פרה-היסטורי ענק, חצי אדם וחצי קוף, ומצאו עקבות ענקיות וכן צילמו אותו.
ת: הכל בדותא של אדם אוהב בדיחות ושמו ריי ואלאס, שבני משפחתו הודו לאחר מותו שזו רק המצאה. עוד לפני זה, הכל הוכחש על ידי המחקר המדעי. קוראים לו בשמות כמו "ביגפוט" או "יוטי". הבלים.

אכילת שלג
ש: מה הברכה לפני ואחרי שלג?
ת: הברכה לפני שלג היא "שהכל". אחרי שלג לא מברכים כי לא אוכלים מספיק (כזית) ואוכלים איטי (כמו תה וקפה).
[ובס' 'הנותן שלג' (עמ' 189) השיב הגר"ח קניבסקי: עיין איכה רבה (ד, י) שהנזירים היו שותים את השלג (מפני הטומאה כמש"כ המשך חכמה באיכה) ובודאי שברכו ע"ז "שהכל".]

ברכה על ראיית שלג
ש: האם מברכים על ראיית שלג?
ת: לא. נראה שתמיד היה שלג בארץ וזה לא היה כ"כ נדיר (כמו בתהלים [מזמור קמח] שדוד המלך שיבח את ד' שברא "אש וברד שלג וקיטור", וכן בגמרא יומא [לה, ב] כשלא היה להלל כסף להיכנס לבית המדרש, עלה לגג וירד עליו שלג).  על שלג לא, על סופה, עושה מעשה בראשית, אם היא בזעף גדול יוצא דופן.  שו"ע או"ח רכז א.
[ובס' 'הנותן שלג' (עמ' 194), נשאל הגר"ח קניבסקי: אמאי לא תיקנו ברכת הראיה או ברכת השבח על שלג, כשם שתיקנו על ברקים ורעמים, קשת וכיוצ"ב? והשיב: כי אינו אלא מים שנקרשו.]

טבילה בשלג
ש: האם מותר לטבול בשלג כמו במקווה?
ת: אם יש מ' סאה במקום אחד, שנויה מחלוקת אם מותר לטבול או לא. גם קשה, כי צריך שיגע בכל הגוף.
ש: האם מותר לטבול ידיים בשלג לנטילת ידיים?
ת: גם צריך מ' סאה, לכן י"א שלא. אם יש צורך וטובלים - לא לברך.
ש: האם מותר להטביל כלי?
ת: גם שנוי במחלוקת (עיין פתחי תשובה יו"ד קח).

מלחמת שלג עם רב
ש: בכיתה שלנו התלמידים עושים מלחמת שלג עם הר"מ שלנו והוא מסכים.  אני מתלבט אם להשתתף?
ת: גם אם הוא מסכים ומוחל על כבודו, בכל זאת, יש להימנע, זו פגיעה בכבודו.

בית כנסת שביטל את קריאת פרשת וזאת הברכה  בגלל שלג
ש: בהושענא רבה תשס"ז בבפולו, ניו יורק (סמוך למפלי הניאגרה), התרחשה סופה חזקה שהרסה את כל הסוכות, המון עצים וענפים נשברו ונחסמו כבישים. בגלל השלג הכבד שירד התרחשה הפסקת חשמל למשך יותר משבוע. כיון שכך, בית כנסת אחד לא הצליח לאסוף מניין לתפילה בשמחת התורה, וכתוצאה מכך נגרם שביטלו את קריאת התורה של פרשת "וזאת הברכה". הרמ"א כותב (או"ח קלה, ב) שאם בטלו שבת אחת את קריאת הפרשה בציבור, בשבת הבאה קורין את אותה הפרשה עם הפרשה השייכת לאותה שבת, אך המשנה ברורה (ס"ק ז) מביא מחלוקת בדבר במידה והפרשיות הן בשני ספרים. כיצד יש לנהוג?
ת: יש אומרים ויש אומרים, והמשנה ברורה מביא בשם 'שלחן עצי שטים' שהנוהג כן אין מוחין בידו. לכן אין לקרוא את פרשת וזאת הברכה, ואם קראו אין למחות.
[וראיתי בשו"ת השבי"ט (ג ג), שבשבת פרשת כי תבוא שנת תש"ך לא קראו בתורה בציבור בכל העיר במיימי ביטש, פלורידה והגליל מפני חמת הסערה אשר שטפה פני העיר, ונשאל שהג"ר שמואל טוביה שטרן, סגן נשיא אגודת הרבנים באמריקה ובקנדה, מבתי כנסיות ומחברי הרבנים הדין של תשלומין של קריאת הפרשה, והשבת הבאה היתה פרשת נצבים-וילך עם ב' פרשיות?  והשיב שכדי שתכלה שנה וקללותיה שיקראו ג' פרשיות, וקראו פרשת כי תבוא עד שני של נצבים לכהן, כדי שהקריאות החיוביות של שבעה קרואים יהיו מסודרים בקריאת חובה של אותה שבת, שלשה וחצי פרשיות ועליות בפרשת נצבים וכמספר זה בפרשת וילך, עיי"ש.]

יום אחד הלכתי למקווה. המקווה היה בתיקונים ולא היו מים חמים. כשנכנסתי, היה יהודי לפני. שאלתי: יש מים חמים? ענה לי במבטא רוסי: המפקד שלי בצבא אמר שמים הם תמיד חמים! (ברור. ברוסיה מינוס ששים מעלות, אז המים תמיד חמים...) שאלתי: היית בצבא הרוסי? ענה: כן. אמרתי: גיהנום. אמר: גיהנום קטן. אמרתי: פה יותר טוב. אמר: הרבה יותר טוב לאין ערוך. ב"ה.

ועיין שני ספרים שדנים הרבה בעניין שלג: 'לאור ההלכה' להג"ר שלמה יוסף זוין (עמ' קצו-רג) וס' 'הנותן שלג' להרב ישי מזלומיאן עם יותר ממאה תשובות מהג"ר חיים קניבסקי.

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳