כיצד בוחרים לכנסת ?

כיצד בוחרים לכנסת ?  הרב שלמה אבינר
אינן דומות הבחירות לכנסת במדינתנו לבחירות במדינות האחרות, כיון שאינה דומה מדינתנו למדינות אחרות.  המדינה המודרנית היא גוף אינסטורמנטלי, מכשירי, כדי לשרת את האזרחים, לספק צרכיהם, מה שמרן הרב קוק בספרו אורות מכנה חברת ביטוח גדולה, ולכן בבחירות הכל מרוכז על יחסי כחות, כאשר כל אחד מנסה לקבל את החלק הגדול ביותר מן העוגה הלאומית.
אבל מדינתנו היא חלק ממגמת רבונו של עולם בבריאת העולם, שהיא השראת שכינתו בתוכנו
התאווה הקדוש ברוך הוא שתהיה לו דירה בתחתונים, והדרך לכך היא עבודת ד' בתורה ובמצוות ,כמבואר בספר מסילת ישרים פרק א. האידיאל הוא דבקות בד', התענגות על ד'.  כך הוא אצל הפרט, וכך הוא אצל הכלל, מדינה שהיא יסוד כסא ד' בעולם, כדברי מרן הרב קוק באורות.
הצרה הנושנה היא שאדם קולט שרבונו של עולם הוא זר לו, ולא מקור חייו. מחוסר הבנה הוא מרגיש שדבקות בד' ועבודת ד' חומסת ממנו את החיים, את החופש, את האישיות, כמבואר במאמר דעת אלהים של מרן הרב קוק.  לכן הוא פונה אל הכפירה או אל העבודה זרה, או לנתיב בריחה חלקי, כגון דתיות חלקית, על פי נוחיותו, בהיותו תופס את דבר ד' כמטרד, לכן הוא משתדל לצמצמו כמה שאפשר וקל וחומר שאינו רואה ענין במדינה יהודית, שהוא מזהה אותה עם כפיה דתית.

כך קרה לראשונה מאז קום המדינה, ששמירה על הסטטוס קוו לא היתה נכס צאן ברזל של הקואליציה.  כתוצאה מזה, לעומת 2 חוקים נגד הצביון היהודי של המדינה שעברו בכנסת ה-18, הנה בכנסת הנוכחות ה-19 עברו 23.
אמנם שמחנו מאוד שקמה לנו מפלגה דתית-לאומית גדולה במספר, לעומת המצב הגווע שקדם, אך לא די בכך, כי התקוה שתלחם בעד הצביון היהודי של המדינה נכזבה כמובן אפשר לדון אותה לכף זכות, לא לחשוב שזה נעשה כדי לחתור לשלטון על ידי קניית אלקטורט חילוני, אלא כי זו השקפתם הכנה של חברי הכנסת.  אין כאן מזיד אלא שוגג.  אך לפעמים, שגגת תלמוד עולה זדון, כי הממונה על תפקיד ממלכתי, לפני שהוא לוקח לעצמו הרשות לפסוק הלכה, חייב לשאול את פיה של הרבנות הראשית לישראל ושאר גדולי הדור.
גם האמירה שהושמעה כמה פעמים: טעינו, אינו מספקת.  היא קצת דומה למבדה: אחטא ואשוב.  מי שגזל את חברו, לא די לומר טעיתי, עליו להחזיר את הגלה. כך מי שגזל חלק מיהדות המדינה, לא די לומר: אשמתי, בגדתי, גזלתי – אלא עליו להחזיר את הגזלה.  המחדל הזה הוא בקנה מידה של מחדל מלחמת יום הכיפורים, שהאחראים הסיקו מסקנות והתפטרו.
לכן גם אי אפשר לבחור מפלגה על פי דיבורים והבטחות, אלא על פי מעשיה בעבר.  העובדות קובעות.  "מי ומי ההולכים" – ראשי תיבות של "מי ומי": מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.
לכן גם הטענה נגד אוהבי תורה שהם אחראים על פילוג אינה טענה כלל.  מי שאחראי על הפילוג הוא מי שבגד (גם מתוך כוונות טובות) במנדט שנמסר לו לשמור על הצביון היהודי של המדינה.
אכן בעמדות פוליטיות יש לפעמים שינויים, "חישוב מסלול מחדש".  הכרעה פוליטית אינה כמו פסיקת הלכה, שהיא נצחית, "וזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת בורא יתברך שמו" (י"ג עיקרי אמונה).  הכרעה פוליטית כן יכולה להשתנות כפי מצב הדור, השעה והמעשה.

ד' הוא שהקים למלך את שאול והוא שאמר: "נחמתי כי המלכתי את שאול למלך, כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים" (שמואל א טו י).  הוא שמואל הנביא שהמליך אותי על פי ד', והוא שאמר לו: "כי מאסתה את דבר ד', ומאסך ד' מהיות מלך על ישראל... קרע ד' את ממלכת ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך (שם שם כו-כח).
כמובן, המפלגה הטובה ממנה גם היא אינה אידיאלית.  אף מפלגה אינה אידיאלית, ולא יהיה שלטון אידיאלי עד בוא משיח צדקנו, "והיה הצדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו" (ישעיה יא ה).  בינתיים יש ללכת על רוב חיוב ומעוט שלילה, כדברי הרמב"ם: "מי שזכויותיו יתירות על עוונותיו, צדיק" (הלכות תשובה ג א).  לכל מפלגה יש מעלות ויש חסרונות, אך ראש לכל המעלות הוא יראת השם, ולא רק של הפרט, אלא של הכלל, כלומר מדינה יהודית.  נכון שאין באף מפלגה הכל, לכן מקריבים חלק עבור השאר, משל לרופא שחותך אבר כדי להציל כל הגוף, אך אין רופא שיחתוך את הראש כדי להציל את הגוף, והראש הוא: מדינה יהודית, - מה שחתום בסטטוס קוו.  הוא שאמרנו: התורה נצחית, מפלגה אינה נצחית.  גם עם ישראל נצחי: "נצח ישראל לא ישקר ולא נחם"(שמואל שם שם כט).
לכן הטענה: "זה יחליש את הציבור שלנו", אינה נאותה.  כי מי הוא "הציבור שלנו"? – עם ישראל כולו!  אינינו סקטוריאלים הדואגים לתועלת של פלג מסויים.  כך נפסק בשולחן ארוך שמי שבוחר נציגי ציבור צריך לבחור לשם שמים ולא מה שטוב לו, אלא מה שטוב לציבור.
ב"ה אנו שמחים שיש לנו מדינה, אינינו מזלזלים במה שיש, אך אינינו משלימים עם מה שיש.  עוד הרבה יש להתאמץ.  אמנם נצח ישראל לא ישקר, אך אין זה מתיר לנו לשבת בחיבוק ידיים, אלא עלינו לפעול, והבטחה זו תקויים על ידינו ומתוכנו, מתוך מאמצינו ומתוך עמלנו.
בל נשכח, אנו עבדי ד' וישראל עמו.
מתוך אתר סרוגים

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳