לקראת שבת - פרשת ויקרא

פרשת ויקרא - האדם נמדד במאמציו
הרב שלמה אבינר (ערך יוסף אמברסון)
לעילוי נשמת עטיה שרה בת יצחק הלוי

"עֹלָה הוּא, אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ--לַיהוָה"
רש"י (א יז): נאמר בעוף "ריח ניחוח" וכן נאמר בבהמה "ריח ניחוח". לומר לך אחד המרבה ואחד הממעיט ומלבד שיכוון לבו לאביו שבשמים. גם בפרק ב פסוק א "ונפש כי תקריב" לא נאמר "נפש" בכל קרבנות נדבה אלא במנחה.
מי דרכו לנדב קרבן מנחה ? עני. אמר הקב"ה מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו (רש"י שם). 
גם בספר הזוהר הקדוש כתוב (ויקרא ח ב): "קב"ה לא אטרח עליה דבר נש יתיר במילה דלא יכיל". אין הקב"ה מטריח אדם יותר מדבר שאינו יכול.
גם במסכת ברכות (יז א): "מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה – אני בריה וחברי בריה, אני מלאכתי בעיר (לומד בישיבה) והוא מלאכתו בשדה (עובד), אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו (אני רץ והוא רץ). כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי (הוא לא אומר שמה שאני עושה אינו שווה) כך אני איני מתגדר במלאכתו (אני לא אומר שמה שהוא עושה אינו שווה). ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיטשנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים". כל אחד עושה כמיטב יכלתו במה שהוא יכול ובכל התחומים. "לפום צערא אגרא". אדם אינו נדון לפי התוצאות אלא לפי המאמץ.


עוד פניני פרשת שבוע - פרשת ויקרא מפי הרב נפתלי שמרון 

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳