בחירות עם ישראל באהבה

בחירות עם ישראל באהבה
הרב שלמה אבינר
עת בחירות לא חייבת להיות עת שנאה, אלא דווקא להיפך עת שמתחזקת בה ההכרה של הבוחר בעמו ישראל באהבה.  ואם ד' בוחר בעמו ישראל באהבה, בודאי שאנו נידבק במידותיו ונבחר בעם ישראל, כלומר בכל עם ישראל, באהבה.  אמנם היו תקופות של שנאת חינם, ובגללן גלינו מארצנו, אבל אם עתה חזרנו לארצנו, הרי זה סימן שהאהבה שוב פורחת, וגם אם לפעמים נראה לנו שאנו שסועים במחלוקות, אין זה באמת, כמו שמסביר מרן הרב קוק בספרו אורות (עמ' עז סעי' כה), והוכחה פשוטה לכך היא כמה יש מסירות נפש של אדם לחברו בצבאנו הקדוש.

בחירות זה לא מתמטיקה
כדי לא לתת לשנאה לצמוח חלילה בעת בחירות וכדי לחזק את האהבה באומה, די לזכור כלל גדול: בחירות זה לא מתמטיקה.  במה דברים אמורים?  לומדי הגמרא זוכרים את דברי הרמב"ן בהקדמתו לפירוש הגמרא הנקרא "מלחמות": גמרא אינה מתמטיקה.  במתמטיקה הכל מוחלט.  2+2=4 הוא נכון 100%, לעומת זאת 2+2=5 הוא נכון 0%.  לעומת זאת אם יש מחלוקת בין אביי לבין רבא, והלכה כרבא, אין זאת אומרת שרבא הוא 100% ואביי 0%, חלילה.  אלו ואלו דברי אלהים חיים.  אלא רבא 70% ואביי 30%.  או רבא 60% ואביי 40%.  או כהגדרת המהר"ל: שניהם אמת, אבל רבא יותר קרוב לאמת מאשר אביי.  כי אמת היא דבר מורכב, היא כוללת הכל מא' עד ת' דרך מ'.
כולם יהודים, כולם אהובים, כולם ידידים
וכן בחירות לכנסת הן דבר מורכב.  אין מפלגה 100% לעומת מפלגה 0%, על אף שכך מבטאים תעמולני בחירות, ובמחילה מכבודם, הם טועים צריך לאהוב ולכבד את כל המפלגות.  כולם יהודים, כולם אהובים, כולם ידידים, כולם בצבאנו חיילים.  הם לא אויבים.  האויבים הם הערבים ולפעמים גם האמריקאים או הרוסים או האירופאים.  אבל אנחנו אחים לנשק, אחים לגורל, אחים להיסטוריה, אחים לנשמה.  ויש חיים אחרי הבחירות, חיים של יחד.
לכן אנא לא להתבלבל,אנא לא להגרר להתפרצויות סגנוניות, לסופרלטיבים. אנא לא להתבצר מאחורי קביעות מוחלטות,Statements. ודאי שמותר ומצוה להילחם על דעותיו.  אך לא לשכוח את הכלל הגדול: חילוקי דעות כן, חילוקי לבבות לא.
שמא תאמרו: במדיניות בחירות עדינה וצמחונית אי אפשר להשיג מאומה,  זו מלחמה ובמלחמה צריך תקיפות – אתם טועים.  העם היושב בציון אינו אוהב תוקפנות.  התוקפן מפסיד נקודות.  במחילה מיועצי תקשורת, הם לא עושים טובה לשולחיהם באגרסיביות שלהם.
האם יש חובה הלכתית להצביע ?

דיבור לעניין
ובעוד דבר אינם עושים טובה: ברדידות המסרים, בשטחיותם ובשפלותם.  עם ישראל אינו גן ילדים, הוא עם חכם ונבון.  אנא לא להעליב את האינטליגנציה שלו.  אנא בלי דמגוגיה, אנא דברו לענין, אנא דברו עמוק.
לומדי גמרא מבחינים בין לימוד בבקיאות ולימוד בעיון.  יש ערך לבקיאות, אבל פסגת הלימוד הוא העיון, ההעמקה.  כן הוא לגבי הבחירות, אדם אינו מכריע מתוך בקיאות אלא מתוך עיון עמוק.
ועוד משהו: כריזמה זה לא פועל.  האיש שהשפיע הכי הרבה על כל ההיסטוריה של עם ישראל ושל העולם כולו הוא משה רבנו ,והוא הגדיר את עצמו כבד פה וכבד לשון.  אם כן, כיצד הצליח?  כי הוא היה שליח אלהי, ודבריו היו דבר ד'.
נחזור למה שפתחנו.  אם אני שם פתק למפלגה א', זה לא אומר שאינו אוהב מפלגה ב' או ג'.  זה לא אומר שאני שפוט למפלגה א', שאני משועבד למפלגה א', שאני חושב שבמפלגה א' יש כל האמת, כל הצדק, וכל היושר, וכל שאר המפלגות הן פסולת ומיותרת חלילה.  אלא אני חושב שבמפלגה א' יש יותר אמת מאשר מפלגה ב' או ג'.
לבחור באמת
אמת אמרנו - כלומר לא טובת הקבוצה הקטנה שלי, אלא טובת האומה, או ליתר דיוק אנו עבדי ד' וישראל עמו.

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳