פרקי אבות - פרק א משנה א

לעילוי נשמת עטיה שרה בת יצחק הלוי
משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי - משה קיבל מהקב"ה את התורה כולה בהר סיני.
וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ - כל מה שקיבל משה מסיני, לימד את יהושע
וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים - לפני פטירתו, לימד יהושע את ה"זקנים", מנהיגי העם שחיו בדורו ואשר האריכו ימים אחריו.
וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים 
וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
עלי, האחרון בתקופת ה"זקנים", לימד את שמואל, שהיה הראשון בתקופת "הנביאים" לאחר מכן נמסרו הדברים מנביא לנביא, עד לסוף תקופת ה"נביאים" ותחילת תקופת "אנשי כנסת הגדולה".
הֵם (אנשי כנסת הגדולה) אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים,
·         הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין - "שאם בא דין לפניך פעם ושתים ושלוש, לא תאמר דין זה כבר בא לפני, ושניתי ושילשתי בו, אלא הוו מתונים, כלומרממתינים קודם שתפסקו הדין".
·         וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה למדו תלמידים רבים ככל הניתן. תלמיד הבא ללמוד, יש לקבל אותו מבלי לבדוק בדיקה יתרה אם הוא ראוי להכנס לבית המדרש.
·         וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה - "סייג" פירושו גדר. מחובתם של חכמי הדור לגזור גזירות, שמטרתן לגדור ולהרחיק את העם מאיסורי התורה.
מ    מתוך חיבור "נר למאה" – פירוש למסכת אבות
הרב יעקב ורשבסקי - ישיבת דרך עמ"י על פרקי אבות פרק א משנה א


אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳