ליל הסדר

וורט (דבר תורה) קצר לליל הסדר
לעילוי נשמת עטייה שרה בת יצחק הלוי

החמץ והמצה עשויים מאותם חומרים - קמח ומים. ההבדל הוא, שהחמץ תופח ואילו המצה נשארת בגודלה הטבעי.
יש בכך משמעות סמלית: חמץ מסמל גאווה, התנשאות; מצה מסמלת ענווה, צניעות.
בחג הפסח אנו נאבקים בגאווה האישית. אנו מבערים אפילו פירורים קטנים של 'חמץ' - של גאווה, ומכניסים פנימה את ה'מצה', הענווה והצניעות. היהדות רואה את הגאווה האישית כאם כל חטאת, מכיוון שהיא מונעת מן האדם להכיר בחולשותיו ומציבה טריז בינו לבין זולתו ובינו לבין הבורא, כפי שאומר הקב"ה על גאוותן: "אין אני והוא יכולים לדור".
חג הפסח מלמד אותנו את ערכה של הענווה. לא להתנפח מעבר לממדים האמתיים, לא להתנשא על הזולת, להיות פתוח תמיד ללמוד ולהשתפר, ולהכיר באפסותנו מול גדולתו של הבורא.

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳