שאלות ותשובות בנושא גיור - הרב שלמה אבינר

שאילת שלמה
מדברי ראש ישיבת עטרת ירושלים
הרב שלמה אבינר שליט"א

נערך ע"י הרב מרדכי ציון - דף שצג – ר"ח תמוז תשע"ה
וידאו בלוג: www.maale.org.il ***** שיעורי הרב: http://shlomo-aviner.net
סוגי גיור
[ראיין: הרב מרדכי ציון]
ש: יש בעם ישראל השקפות שונות ביחס לגיור.  אז למה לא לתת לכל אחד להתגייר כפי השקפתו.  שבעים פנים לתורה!
ת: אכן יש שבעים פנים לתורה, אך יש גם פן שבעים ואחד שהוא מחוץ לתורה. למשל גיור לאומי, גיור לעם ישראל, גיור בלי מצוות מתוך הזדהות עם העם והארץ.
ש: אבל רות היא שאמרה: עמך עמי?
ת: אכן זה תנאי הכרחי.  אך לא תנאי מספיק.  וכאשר נעמי אמרה לרות: "מפקדינן תרי"ג מצוות" (אנו מצווים בתרי"ג מצוות), אז רות ענתה: עמך עמי (יבמות מז ב).  הרי ששייכות לעם ישראל כוללת את המצוות.  ומפורסמים הם דברי רבי סעדיה גאון: "אומתנו אינה אומה אלא בתורותיה" (אמונות ודעות מאמר ג).
ש: ומה יהיה להיפך – אדם שרוצה להתגייר לתורה אבל בלי להיות שייך לעם ישראל?
ת: אלו הנוצרים, או ליתר דיוק הנוצרים הראשונים שהתפארו שמקיימים מצוות אבל התמוטטו באמונתם בעם ישראל.  יותר מאוחר הם גם עזבו את המצוות.  אי אפשר להתגייר לתורה בלי העם ואי אפשר להתגייר לעם בלי התורה.
ש: אבל יש אומרים שאין קבלת המצוות מעכבת (מ"מ רמב"ם הלכות  איסורי ביאה יג יז.  אנציקלופדיה תלמודית ערך גרות חלק ו טור תמ וכן שם הערה 233 ב"ח לדעת הרמב"ם).
ת: קודם כל התוס' והרא"ש אומרים בפירוש שקבלת מצוות מעכבת, וכן פסק הב"ח עצמו.  שנית, שו"ע יו"ד רסח ג ו-יב פסק כמו התוס' והרא"ש.  שלישית, השו"ע עצמו מביא את הרמב"ם בסעי' יב, סימן שסובר שכן דעת הרמב"ם, כך כתבו הש"ך והט"ז ודגמ"ר והגר"א ופ"ת .ולא נעסוק עתה בניתוח דברי הרמב"ם, אנו פוסקים כפי האחרונים.
ש: סליחה, בכל זאת מותר לשאול על פירוש דברי הרמב"ם?
ת: טוב.  קודם כל הרמב"ם מזכיר פעמים רבות קבלת מצוות.  למשל בה"ד ובהי"ד הוא מגדיר גר: "בא להכנס לדת".  וכן בהי"ד: "כל הגויים כולם כשיתגיירו ויקבלו עליהן כל המצוות שבתורה".  וכן בהלכות מלכים: "...יהיה גר צדק ויקבל עליו כל המצוות" (י ט).  שנית, הראשונים והאחרונים ביארו את דברי הרמב"ם שאמנם לא הודיעו לו וגם לא קיבל עתה מצוות, אבל זהו מצב שכאשר אחר כך יעמוד מול המצוות, בודאי יקיים אותם, שהרי הוא רוצה להיות חלק מעם ישראל במלוא מובן המילה.  הרי כתוב בפירוש בגמרא שאי אפשר לגייר אדם אם הוא ממאן אפילו במצוה אחת, אפילו מדברי סופרים (בכורות ל ב).  ומה זה שייך לימינו שאותו גר יודע שיש הרבה מצוות ובכלל אינו מעונין בהן?
ש: אולי הוא מעונין בחלק?
ת: יתכן.  זה גיור רפורמי או קונסרבטיבי.  אבל התורה היא כל התורה כולה. כאשר כולנו התגיירנו ,אמרנו: כל אשר צוה אלהים נעשה ונשמע.  כל!  וכן ד' אמר: אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים (שמות יט ה).
נחזור לדברי הרמב"ם שכתב: "גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצוות ועונשן וכו'" (הלכות איסורי ביאה יג יז), הוא בכל זאת גר כיון שטבל לשם גרות (כך מסביר הלבוש) עם כל ההשלכות.
ש: יש גם אומרים שדי בכך שהגר יכריז שהוא מקבל לקיים את המצוות אף על פי שאנו יודעים שהוא אומר זאת מן השפה ולחוץ, ובאמת אין זו כוונתו, שהרי "דברים שבלב אינם דברים", ומה שקובע הוא מה שאומר.
ת: זה לא שייך לענייננו.  כך כתב האחיעזר (ג כו).  הדבר אברהם מסביר שזה יהיה נכון אם אנחנו יודעים שאמנם חסרה לו כוונה אבל ברור שבעתיד הוא יקיים, ואין זו המציאות בימינו.  זה לשונו: "וזה היה שייך רק בזמניהם בימים מקדם דאכשורי דרי, משא"כ עכשיו שגם אשה זו וגם חלק גדול מהסביבה אינם נוהגים ביהדות, וגם אחר הגירות לא יהא אנוס כלל משום צד לקיים מצות התורה, לא שייך לומר אגב אונסיה גמר ומקבל כיון דבלאו הכי ישיג מאויו... וע"ד מה שיש שכתבו דאין לנו ענין עם מה שחושב בלבו דדברים שבלב לא הוי דברים, זה היה שייך רק בימים מקדם אבל עכשיו איך נשלה את עצמנו כשאנו יודעים ברוב המקרים באומדנא דמוכח שלא יקיימו אח"כ את המצוות ואין לבם כלל לזה ובדאיכא אומדנא דמוכח אף דברים שבלב הווי דברים" (ג כח).
וכן כתב הגריא"ה הרצוג: "ודע שאעפ"י שהדין כבר מימי התנאים ז"ל הוא שבדיעבד כולם גרים הם, יש לי חשש רציני בזה"ז, לפי שלפנים בישראל, היה העבריין נבזה ונרדף בעמו, וע"כ כשקיבל עליו גוי יהדות, אעפ"י שהסיבה הראשונה שהניעתו לכך היתה אישות, הרי ידע שיהא מצבו רע מאד בחברה היהודית, (ומהחברה הגויית יהא תלוש ונעקר), אם לא יתנהג כתורה, משא"כ בימינו שכ"כ הרבה יש חפשים, ולא רק שאינם מתקשים בגלל זה, אלא שעומדים עוד בראש האומה והקהלות, וע"כ יש לחוש שאיננו באמת מקבל עליו לשמור את המצוות, אלא שמשום הסיבה, הוא אומר בפיו, אבל לבו בל עמו, והריטב"א אומר שאגב אונסו גמר וקיבל, ובימינו י"ל שאגב אונסו הוא אומר מה שאומר אבל למה לו לגמור בדעתו לשמור באמת וד"ל, וע"כ היום האחריות מוטלת ביותר על הרב להתבונן בכל מקרה עד שתתישב דעתו עליו שבני אדם הללו מסתבר שבאמת ישמרו את דת קדשנו" (שו"ת היכל יצחק אה"ע א כא).

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳