מה יהיה הסוף ? גאולה !!

קיבוץ גלויות
השלב האחרון בתהליך הגאולה הוא קיבוץ נידחי ישראל, ומשימה זו היא מעיקרי תפקידיו של המשיח. על-פי הרמב"ם, קיבוץ הגלויות הגדול יהיה לאחר בניין בית-המקדש השלישי וייעשה על-ידי המלך המשיח. הוא יקבץ לארץ-ישראל את כל היהודים, מכל קצוות תבל, ואף יאתר ויעלה לארץ את עשרת השבטים האבודים.
בקיבוץ הגלויות תגיע הגלות לקיצה וכל היהודים יחזרו לחיות בביתם האמיתי, בארץ-ישראל. איך יהיה מקום לכולם? - את הנגב כבר יישבנו? וחוץ מזה, לא לדאוג. גם ארץ-ישראל תגדל ותתפשט. היא תשתרע על שטח גדול יותר משטחה של ארץ-ישראל בימי מלכות שלמה.
מה יהיה הסוף ? גאולה !! הגאולה מציאותית יותר מתמיד

חמור לבן
בתפיסה העממית, המשיח יופיע על חמור לבן. צבעו של החמור אינו מופיע במקורות, אבל הנביא זכריה אכן מתאר את המשיח כמי שמגיע רכוב על חמור: "הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושע הוא, עני ורוכב על חמור" (זכריה ט,ט).
לעומת זאת, הנביא דניאל (ז,יג) מדבר על משיח שמגיע עם ענני השמים. הגמרא (סנהדרין צח,א) אומרת על כך: "זכו - עם ענני שמיא, לא זכו - עני ורוכב על חמור".
אחד הפירושים לכך, שזו בעצם שפת סמלים לדרך בואה של הגאולה. היא יכולה לבוא בהתגלות ניסית, אדירה, פתאומית ("עם ענני השמים"), אך היא יכולה גם לצמוח בהדרגה, מתוך המציאות הטבעית ("רוכב על חמור"). הכול תלוי בנו.
הרכיבה על החמור גם מסמלת את שליטתו של המשיח על החומר (חמור אותיות חומר). המשיח ישיג שליטה מלאה על העולם החומרי ויכוון את כל הפוטנציאל החיובי שבו למטרות האמיתיות, של אמונה, אמת, שלום, צדק ויושר.
זאב עם כבש
בנבואת ישעיהו הנביא (ישעיה יא,ו) מתואר שלום אידילי מופלא שישרור בימות המשיח: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ". לא רק בני-האדם יחיו בשלום זה עם זה, אלא גם חיות הטרף יחדלו לטרוף. מה יאכלו אפוא החיות הללו? אומר הנביא: "ואריה כבקר יאכל תבן".
זה כבר לא שינוי התנהגותי, אלא שינוי מהותי בטבע הביולוגי של חיות הטרף. לכן יש מחכמינו שאינם מפרשים את הדברים כפשוטם, אלא כמשל לשלום העולמי שישרור בימות המשיח. לעומת זאת, רבים מהפרשנים מקבלים את הדברים כפשוטם ומסתמכים על נבואות נוספות המתארות שינוי מהותי בטבעו של העולם.
נראה כי דבר זה יתחולל בתקופה השנייה של ימות המשיח, שבה ישתנה טבעו של העולם עד שזאב יחיה בשלום עם כבש ואריה יאכל חציר לצידה של הפרה.
אליהו הנביא
באחת מנבואות הגאולה (מלאכי ג,כג) נאמר, שהקב"ה ישלח לנו את אליהו הנביא "לפני בוא יום ה' הגדול והנורא". מכאן המקור לאמונה, שאליהו הנביא הוא מבשר הגאולה. המקורות אינם מעניקים לנו תמונה ברורה בנושא. איננו יודעים באיזה שלב של מהלך הגאולה יבוא אליהו. מכמה מקורות נראה שאליהו הנביא יבוא בתהליך מתקדם של הגאולה, לבשר על ניצחונו הסופי של המשיח על אויביו, או אפילו בתחילת ימי תחיית המתים. הרמב"ם (הלכות מלכים יב,א) אינו מייעד לאליהו הנביא את תפקיד מבשר הגאולה, אלא תפקידו "ליישר ישראל ולהכין ליבם" וכן "לשים שלום בעולם". אולם הוא עצמו מציין, כי פרטים אלה אינם עיקר וכי לא נדע איך יהיו הדברים עד שיהיו.
תחיית המתים
רבים מקשרים את ימות המשיח עם תחיית המתים, ואין זה מדוייק. בימות המשיח, לפחות בתקופה הראשונה, עדיין יישאר העולם במתכונתו הקיימת ולא ישתנו סדרי בראשית. רק בתקופה מאוחרת (ויש במקורות דעות שונות בשאלה כמה שנים יעברו מביאת המשיח ועד תחיית המתים) יקומו המתים לתחייה. אלה גם שני עיקרים שונים בשלושה-עשר עיקרי האמונה - ביאת המשיח היא העיקר הי"ב, ותחיית המתים היא העיקר הי"ג.
עם זאת, נראה שהצדיקים הגדולים יקומו לתחייה כבר בתחילת ימות המשיח. כך למשל נאמר, שכאשר יבנה המשיח את בית-המקדש (דבר שיתרחש בתחילת בואו) יהיו לצידו משה ואהרון.
בית המקדש השלישי
במקורות היהדות מופיעים שני תיאורים סותרים לכאורה של בניין בית המקדש השלישי. בכמה מקורות נאמר שבית המקדש השלישי יירד בנוי באש מן השמיים. במקורות אחרים נאמר שהוא ייבנה בימי אדם - על ידי מלך המשיח.
במידה רבה הדברים תלויים בנו ובמעשינו, אך בכל מקרה נראה שבבניין בית המקדש השלישי יהיה שילוב של מעשי ידי אדם ומעשי שמים. המלך המשיח יפתח בבנין הבית, ואז יבוא הסיוע הגדול מן השמים.
הרמב"ם, בהלכות מלכים, בנושא המשיח, פוסק כי בניין בית-המקדש השלישי הוא מעיקרי תפקידיו של המשיח, והוא למעשה קובע את מעמדו כ"משיח ודאי". כלומר, רק לאחר שהמשיח מצליח בבניין בית-המקדש אנו יודעים בוודאות שאכן הוא-הוא המשיח.
דרך בנייתו של בית-המקדש אינה ברורה לנו. כאמור, כמה מקורות מדברים על מקדש אש שיירד מהשמים. מקורות אחרים מדברים על בניין בידי אדם. גם צורת הבניין אינה ידועה, שכן הנבואות בספר יחזאל על תבנית הבית השלישי אינן מובנות והן בבחינת "דברים הסתומים" לגבינו.
נראה שיהיה כאן שילוב של מעשי ידי אדם ומעשי שמים. המשיח יתחיל בבניין בית-המקדש ומהשמים יעזרו לו. איך בדיוק? נחכה ונראה.
חישובי קצים
בכמה מקומות בתורה נרמז המועד שבו יבוא המשיח, ויש דרכים לחשב ולקבוע אותו. חז"ל אסרו לחשב את הקץ, ועם זאת היו כמה וכמה מגדולי ישראל (כמו הרמב"ם, הרמב"ן ועוד) שעסקו בכך בספריהם. כעיקרון, חישוב הקץ אינו עניין לאנשים רגילים ורצוי שלא לעסוק בכך, אולם צדיקים וגדולי תורה יכולים, בתנאים מסויימים, לחשב את הקץ, אם הם רואים בזה תועלת לדור. בכל מקרה, אין שום קשר בין חישובי קיצים וקביעת תאריכים לבין עצם הקביעה - לאור סימני התורה - שימינו אלה הם ימי ערב הגאולה.
כששואלים על תאריך בואו של המשיח, יש להשיב: "היום". למה לדחוק למחר מה שאפשר לעשות היום?...
דחיקת הקץ
כאשר הגלה הקב"ה את עם-ישראל, השביע אותם "שלא ידחקו את הקץ" (מסכת כתובות יא,א). זה איסור על ניסיונות להביא את הגאולה 'בכוח', על-ידי פעולות בתחום הקבלה המעשית וכדומה. לדחוק את הקץ בכוח אסור, אבל להמתין ולצפות ולהרבות בתפילה ובמעשים טובים, כדי שהקב"ה יחיש את גאולתנו - בכך הכול חייבים.
על-אחת-כמה-וכמה בימינו, בשעה שכבר מגיע זמן הגאולה ומתממשים כל הסימנים שנתנו חז"ל על ערב הגאולה, וצדיקי ישראל עומדים ומבשרים לעם-ישראל שהנה-הנה עומד לבוא משיח-צדקנו - ודאי שהכול צריכים להתחזק באמונה בגאולה הקרובה ולעשות הכול שיתקצרו חבלי המשיח ושהגאולה תבוא מהר ובנעימות.
גוג ומגוג
מפשטות דברי הנביאים נראה, שבתחילת ימות המשיח תתחולל מלחמת גוג ומגוג, המתוארת ביחזקאל (פרקים לח-לט). אולם הרמב"ם קובע (בסוף ספר 'משנה תורה'), כי בעניינים אלה "לא יידע אדם איך יהיו (הדברים) עד שיהיו". הרמב"ם ממליץ להימנע מהעיסוק בנושאים מסוג זה, שאינם עיקר ושאין בידינו כלים מספיקים להבינם נכון.
בידינו מסורת מוסמכת מתלמידי הבעל-שם-טוב, שבגלל התארכותה היתרה של הגלות, כבר יצאנו ידי-חובת כל ייסוריה של אותה מלחמה. כמו-כן יש אפשרות שהשואה האיומה כוללת את 'חבלי המשיח' של מלחמת גוג ומגוג, ומעתה צפוי לנו אך טוב. גם הרבי מליובאוויטש הדגיש תמיד שהגאולה תבוא בחסד וברחמים, מתוך ניסים גלויים ושמחה.
מתוך אתר חב"ד
סרטון: ערוץ יהדותון
ענוים - ווקאלי מדהים !!

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳