מצוות יראת השם

מצוות יראת השם (יראת שמיים) היא מצוות עשה מהתורה שנאמר:
אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ. (דברים י, כ) 
כותב ספר החינוך: כלומר שתהיה יראת השם יתברך על פנינו תמיד לבלתי נחטא. ומצווה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן ובכל מין האדם, וזאת אחת המצוות התמידיות על האדם, שלא יפסק חיובן מעל האדם לעולם, אפילו רגע אחד, ומי שבא דבר עבירה לידו חייב להעיר רוחו ולתת אל לבו באותו הפרק, שהשם ברוך הוא משגיח בכל מעשה בני אדם, וישיב להם נקם כפי רוע המעשה.
הרב יעקב אברג'ל מסביר בשיעור מרתק את המושג "יראת שמיים"
בהקדמה לספר "אורחות צדיקים" נכתב:
לכן יש להודיע לכל, כי כל איש הרוצה להביא נפשו לידי מידות הטובות –
צריך לערב יראת שמים עם כל מידה ומידה.
כי יראת השם היא קשר המחזקת כל המידות,

ודומה לחוט שהכניסוהו לתוך חורי המרגליות,
וקשרו קשרים בתחתיתו להחזיק כל המרגליות;
אין ספק כי בהנתק הקשר – יפלו כל המרגליות.

כך היראה היא המחזקת כל המידות,
ואם תתיר קשר היראה – יבדלו ממך כל המידות טובות.
וכשאין בידך מידות טובות – אין בידך תורה ומצוות,

כי כל התורה תלויה בתיקון המידות.
כי כל המידות טובות ורעות – החכם יכול לעשות הרעות לטובות,
והכסיל יעשה מידות טובות לרעות.

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳