הלכות מוצאי שמיטה - הרב שלמה אבינר

הלכות מוצאי שמיטה
[ראיין: הרב מרדכי ציון]


ש: מתי נגמרת שנת השמיטה?
ת: בראש השנה.  אבל יש כמה הלכות שנמשכות בשנה השמינית .למשל, קדושת פירות שביעית.
ש: מה קובע לגבי ירקות?
ת: שעת הלקיטה.  אם נלקטו לפני ראש השנה, יש להם קדושת שביעית, אלא אם כן, נכללו בהיתר המכירה.  אם נלקטו אחרי ראש השנה, אין להם קדושת שביעית.  אבל יש להם איסור ספיחין.  כמובן, אם לא היה היתר מכירה.
ש: מה זה ספיחין?
ת: היו רמאים שקטפו פירות בשנת שמיטה, הצניעו אותם, וטענו שקטפו אותם בשמינית.  לכן חכמים גזרו, שכל הנלקט בתחילת שמינית אסור משום ספיחין (ובמיני גרגירים כגון תבואה, שליש גידול קובע, ואם הגיעו לזה בשנת שמיטה, יש איסור ספיחים).
ש: עד מתי? 
ת: עד זמן "בכדי שיעשה כיוצא בו", כלומר שאם היה זורע בשמינית, כבר היה הירק מוכן ללקיטה.  תאריך זה משתנה מירק לירק ויש טבלאות. אבל בחנוכה, הותרו כל הספיחין כולן, כי מן הסתם הגיע זמן "בכדי שיעשה כיוצא בו".
ש: ואם יש כאלה שבאמת זמנם אחרי חנוכה?
ת: בכל זאת חכמים לא גזרו, כי עוברי עבירה לא יצניעו זמן כה ארוך.  כאמור לעיל, כל הנ"ל אמור לגבי פירות שלא הוסדרו עם היתר מכירה.
ש: גם בפירות העץ יש גזירת ספיחין?
ת: לא, שהרי הם צומחים מעצמם. ולגבי קדושת שביעית, מה שקובע הוא זמן החנטה.  אם חנטו אחרי ראש השנה, אין להם קדושת שביעית. אם חנטו לפני ראש השנה, יש להם קדושת שביעית, גם אם נקטפו בשמינית, ואז אסור לבצור אותם "כדרך הבוצרים", אלא או כמות ביתית או אוצר בית-דין.
ש: מה זו חנטה?
ת: יש אומרים הוצאת פרחים, יש אומרים שליש גידול.  למעשה, יש טבלאות.  כמובן, אם נכללו בהיתר מכירה, אין להם קדושת שביעית.
ש: ולפירות העץ שיש קדושת שביעית, האם גם ממשיכים כל איסורי העבודה של שנת שמיטה?
ת: לא.  אפשר לטפל בעצים באופן רגיל.  אך יש עוד הלכה שנמשכת בשמינית, מלבד קדושת שביעית וספיחין, וזו מצות ביעור.  כלומר, כאשר מין זה כלה מן השדה, יש לאדם להוציא מה שיש לו בבית ולהפקירו.  זה כולל יין.  עין הלכות ביעור.  גם בזה יש טבלאות.
ש: ומה עם שימורים?
ת: נכון.  יש לברר על פי תאריך הייצור שמופיע על הקופסה, אם הירק לא נלקט בשביעית, ואז יש איסור ספיחין, אם לא היה היתר מכירה.
ש: באופן כללי, מה הדין דיעבד של ירק שנזרע בשביעית, או פירות עץ שהופקו על ידי מלאכות אסורות?
ת: זה דין "שמור ונעבד" ששנוי במחלוקת.  החזון איש מתיר.
ש: לפי זה מותר לקנות שתילים מכל משתלה?
ת: כמובן לכתחילה צריך משתלה עם תעודה שהכל נעשה על פי הלכה.  אבל דיעבד מותר לקנות משם על אף שהיה שמור ונעבד.
ש:אז אמרנו  שמיד אחרי ראש השנה אפשר לעשות את כל העבודות בקרקע?
ת: כן.  לגזום, לעקור, לנטוע, להשקות וכן שאר עבודות, וגם על עצים עם פירות שיש להם קדושת שביעית (חזו"א סי' יז פרק ב).
ש: ומה דין ארבע מינים?
ת: ב"ה נדבר בזה באריכות לקראת סוכות.
ש: אבל בקיצור, מאיפה נשיג אתרוג?
ת: או היתר מכירה או אוצר בית-דין.
ש: מה עדיף?
ת: היתר מכירה.  על אוצר בית-דין, יש שתי קושיות.  א. על עצם ההיתר של אוצר בית-דין ,שלא מוזכר ברמב"ם.  ב.למעשה, אמורים לגבות תשלום רק עבור הקטיף וההובלה, ולא בעד הבעלות על הפרי. ולפי זה צריך להיות מחיר אחיד לכל האתרוגים, בין יפים ובין פחות יפים, וכן אמור להיות מחיר יותר זול מכל השנה.  ולמעשה מקילים בזה, - מלבד מבית-דין של העדה החרדית שמקפיד על ההלכות בנדון.  יש עוד פתרון: אתרוג תימני.
ש: מה מעלתו?
ת: אלו אתרוגים גדולים ששוהים על העץ שנתיים או יותר, לכן הם חנטו בשישית ואין להם קדושת שביעית אם נקטפו בשמינית. 
ש: והדס, לולב וערבה?
ת: אין בהם קדושת שביעית, כי אינם ניטעים לאכילה או לריח.  כמובן יש לקנות איפה שלא עשו מלאכות אסורות, אך כבר אמרנו שדיעבד יש להתיר שמור ונעבד.
ש: ובסיכום?
ת: ללמוד הלכות שביעית.

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳