חודש טבת - מזל גדי


חודש טבת הוא החודש הרביעי במניין החודשים, כאשר אנו מונים את החודשים מחודש תשרי והוא החודש העשירי למניין החודשים מניסן.

מקור שם החודש ומשמעויותיו: 

מקור השם הוא בבלי "טביתו" ומשמעותו ששוקעים בו.

מאפייני החודש: 

ראש חודש טבת, נמשך לעיתים יום אחד ולעיתים יומיים. החודש עצמו, הינו חודש חסר, ובו עשרים ותשעה ימים. ראש חודש טבת חל במהלך חג החנוכה ופותח את עונת החורף. בחלק מקהילות ישראל הוא נקבע כיום חג. במקורות נקראת כל עונת הגשמים - "תקופת טבת". 


מזל החודש: גדי - "לפי שבו היו יוצאים הגדיים למרעה בשדות". 

החודש בטבע
תקופת טבת היא ראשית החורף, ותקופת הגשמים בארץ ישראל. העצים עומדים אז בשלכת. המקבילה הלועזית של החודש הם החודשים דצמבר - ינואר.
דיני החג
תענית עשרה בטבת - יום זה נקבע כתענית ציבור לזכר היום שבו שם נבוכדנצר מלך בבל מצור על ירושלים ,עד שהובקעה העיר שלוש שנם לאחר תחילתו . ביום זה צמים ואסורה בו האכילה והשתייה.
מנהגי החג
בקהילות ספרד, בשבת שלפני עשרה בטבת ,אחר ההפטרה, מכריז שליח הציבור: "אחינו בית ישראל שמעו, צום העשירי בטבת יהיה ביום פלוני - יהפוך אותו הקדוש ברוך הוא לששון ולשמחה, כדכתיב: "כה אמר ה' צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי, יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים, והאמת והשלום אהבו".) זכריה ח).
בתענית ציבור בתפילת שחרית נוהגים לומר סליחות קוראים בתורה בפרשת 'ויחל' בשחרית ובמנחה. אין קוראים לעלות לתורה אלא למי שצם.
יום הקדיש הכללי - הרבנות הראשית לישראל קבעה את יום עשרה בטבת כיום לאמירת קדיש, לכל מי שקרוביו נרצחו בשואה ויום מותם אינו ידוע. 

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳