לקראת שבת | פרשת משפטים

מצות לא תעשה שלא למנוע שאר כסות ועונה מאשתו, שנאמר: "שארה כסותה ועונתה לא יגרע" (שמות כ"א). במצוה זו כלולה החובה על האדם לדאוג לספק לאשתו את כל צרכיה.

שארה - מזונתיה - צורכי הכלכלה השוטפים של האישה. האיש חייב לספק לאישה את מזונותיה לפי המינימום הדרוש לה,בהתאם למנהג המקום והחברה שהם חיים בה. יש שני כללי יסוד בנושא:                 
א. האישה זכאית לרמת המזונות שהאיש מרשה לעצמו. ב. האישה זכאית לחיות ברמת החיים שהורגלה לפני נישואיה "עולה עמו ואינה יורדת".
כסות ומדור - בגדים,תכשיטים,כלי בית ומקום מגורים ראוי ונוח.גם כאן חלים כללים עקרוניים:            
א. "הכול כמנהג המדינה" כלומר הנורמה הנהוגה בתקופה ובמקום מגוריו של הזוג. 
ב. "עולה עמו ואינה יורדת" בהתאמה לרמתו הכלכלית של האיש.
 עונתה - האיש מחויב לחיות חיי אישות עם אשתו.