למה באות צרות על האדם ? ❔❕ ואיך יוצאים מהם❔❕ חזק ביותר❗

כח התפילה בעת צרה

הרב אריה שטרן שליט"א

ספר שמות פותח בתיאור הגלות של ישראל במצרים, וככל שאנו מתקדמים וממשיכים לקרוא בפסוקי הפרשה כן הולכת הגלות ונהיית קשה יותר ויותר. והנה בסוף פרק ב' סוף סוף מתחיל להיראות האור בקצה המנהרה, שנאמר: "וישמע אלוקים את נאקתם... וירא אלוקים את בני ישראל, וידע אלוקים" (שמות ב', כד'- כה'). מה הביא לאותה תפנית שכה חיכינו אליה?

כותב הרמב"ן: "כי אע"פ שנשלם הזמן שנגזר עליהם לא היו ראויים להגאל... אלא מפני הצעקה קבל תפילתם ברחמיו". וכן מפורש הדבר בפרשת מקרא בכורים בספר דברים פרק כו', ז': "ונצעק אל ה', וישמע ה' את קולנו". אמנם אנו שמים לב שהתפילה נקראת כאן בלשון של צעקה ונאקה, שכן כשאדם נמצא בשקט ובשלווה יש באפשרותו לפנות אל הקב"ה בתפילה שקטה ומסודרת, אבל בשעה של צרות ויסורים הרי הוא זועק מעומק קירות לבבו, וכל עצמותיו צועקות אל ה' אלוקיו שירחם עליו ויושיעו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
למה באות צרות על האדם ?! ואיך יוצאים מהם ?! חזק ביותר !! 
הרב מאיר אליהו + הרב יוסף מזרחי

 אך האם תפילה כזו היא תפילה מושלמת?

מחדש ר' בחיי בפרשתינו (פרק ב' פס' כג' ד"ה- "ותעל שועתם") שיש מעלה מיוחדת בתפילה וזעקה מתוך היסורים, יותר מאשר בתפילה שגרתית ורגילה, וזה לשונו: "והזכיר שני פעמים מן העבודה: ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה, ללמדך שאין תפילתו של אדם שלימה כאותה שהוא מתפלל מתוך הצרה והדוחק, שהיא יותר מקובלת והיא העולה לפניו יתברך. וכן תמצא ביונה הנביא ע"ה שביאר העניין הזה שאמר: 'בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי ותבא אליך תפילתי אל היכל קדשך' (יונה ב', ח'). הבטיח הנביא שהתפילה שהיא מתוך הצער ועטיפת הנפש היא הנכנסת לפניו אל היכל קדשו יתברך". וזה שאמר הנביא ישעיה בפרק נז' (פס' טו'): "מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים", ודורשת על כך הגמ' במס' סוטה בדף ה':- "רב הונא ורב חסדא חד אמר אתי דכא, וחד אמר אני את דכא", ומפרש רש"י "אני מרכין שכינתי אצלו".
וידועה שיטת הרמב"ם (ספר המצוות, מצות עשה- ה') שיש מצוות עשה מן התורה להתפלל בכל יום, שנאמר- "ועבדתם את ה' אלוקיכם", ועוד נאמר "ואותו תעבוד", וכבר דרשו חז"ל שעבודה שבלב זו היא תפילה. ואולם בהל' תעניות (פ"א ה"א) כתב הרמב"ם שבנוסף למצווה היום יומית להתפלל, יש מצווה נוספת להתפלל בעת צרה, וז"ל:
"מצוות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הציבור, שנאמר- 'על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות', כלומר כל דבר שיצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו".
וממשיך שם הרמב"ם שדבר זה מדרכי התשובה, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להם, ככתוב "עוונותיכם הטו". וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם.

גם הרמב"ן שחולק על הרמב"ם בספר המצוות, וסובר שתפילה היא מצוה מדרבנן, הוסיף שמה שדרשו בספרי ולעבדו זו תפילה כוונתם לומר שמכלל העבודה שנלמד תורתו ונתפלל אליו בעת הצרות ותהיינה עיננו וליבנו עליו כעיני עבדים אל יד אדוניהם. והוא כענין שבאר שלמה ע"ה בעת חנוכת המקדש שכתוב "בהעצר שמים ולא יהיה מטר... רעב כי יהיה, דבר כי יהיה, כי יצר לו אויבו בארץ... כל תפילה, כל תחינה אשר תהיה לכל האדם... ופרש כפיו אל הבית הזה" (מל"א ח', לה'- לח').
ונסיים בדברי רבינו בחיי (בהמשך לנאמר לעי"ל) שכותב "ואפשר לומר כי הפרשה הזאת היא רמז לגאולתנו זאת העתידה שהיא תלויה בתשובה בתפילה, כי כן בגאולת מצרים חזרו בתשובה והתפללו אל ה' העונה בעת צרה, ונתקבלה תפילתם ובא להם הגואל מיד... כי ביאת הגואל תלויה בתשובה ובתפילה".
באדיבות ישיבת כרם ביבנה  www.kby.org.il

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳